אבישי מרגלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פרסים ואותות כבוד: ישור לכיוון הנכון
 
(26 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
{{פילוסוף
| מונחהמנחה לדוקטורט = [[יהושע בר-הלל]]
| משפיעים = [[לודוויג ויטגנשטיין]], [[ג'ון רולס|רולס]], [[סידני מורגנבסר]], [[קרל מרקס]]
| מושפעים = [[משה הלברטל]], [[אסף שרון]]
}}
שורה 8:
 
== ביוגרפיה ==
אבישי מרגלית גדל בשכונת [[כרם אברהם]] בירושלים. הוריו [[העלייה החמישית|עלו לארץ ישראל]] בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשריםהה-20]] ותחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושיםה-30]] משתי [[שטעטל|עיירות]] קטנות ליד [[ורשה]] שבפולין ([[מוגיילניצה]] ו[[גרוייץ]]). אביו משה היה [[פועל בניין]], מזכיר הסתדרות פועלי הבניין וראש לשכת העבודה, ולימים מזכיר [[מועצת פועלים|מועצת הפועלים]] ב[[אשקלון]]. אמו מרים הייתה פעילה ב[[ארגון אמהות עובדות]].
 
מרגלית למד ב[[התיכון ליד האוניברסיטה|תיכון ליד האוניברסיטה העברית]], ולאחר מכן שירת ב[[נח"ל מוצנח|נח"ל המוצנח]]. ב-1960 החל ללמוד ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] בחוגים ל[[כלכלה]] ולפילוסופיה. בשנת 1966 קיבל תואר מוסמך בפילוסופיה.{{הערה|{{דבר||רשימת מקבלי התארים|1966/06/2319660623|0050858}}}}. עבודת ה[[מוסמך]] שלו עסקה במושג העבודה בתורתו של [[קרל מרקס|מרקס]]. בתקופת לימודיו עבד כמדריך ב[[כפר נוער]] של [[עליית הנוער]], שם עבד עם ילדי ה[[עולה חדש|עליות]] של [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] במשך תקופה של כשש שנים. בזכות מלגת "המועצה הבריטית", נסע לקווינז קולג' שב[[אוניברסיטת אוקספורד]], שם שהה מ-1968 עד 1970. ב-1970 סיים את עבודת ה[[דוקטורט]] שלו בהצטיינות, בהנחייתו של פרופסור [[יהושע בר-הלל]], שעסקה במעמד ה[[קוגניציה|קוגניטיבי]] של [[מטפורה|מטפורות]]. באותה שנה החל ללמד כמרצה בחוג לפילוסופיה שבאוניברסיטה העברית. בשנים 1998–2006 היה מופקד ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] ע"ש שולמן בפילוסופיה. ב-2006 פרש כ[[פרופסור אמריטוס]] מהאוניברסיטה העברית. מיולי 2006 ועד [[2011]] כיהן כפרופסור וכמופקד הקתדרה ע"ש ג'ורג' קנן ב[[המכון למחקר מתקדם|מכון למחקר מתקדם]] שב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]].
 
שימש כ[[עמית מחקר]] וכפרופסורופרופסור אורח במכללות וולפסון וסנט אנתוני שב[[אוניברסיטת אוקספורד]] (שם כיהן גם כ"פרופסור [[קרן ברטלסמן|ברטלסמן]]"), וכן באוניברסיטאות [[אוניברסיטת הרווארד|הרווארד]], [[אוניברסיטת סטנפורד|סטנפורד]], [[אוניברסיטת ניו יורק|ניו יורק]], [[אוניברסיטת קארל בפראג|פראג]], פירנצה, ב[[האוניברסיטה החופשית בברלין|אוניברסיטה החופשית של ברלין]], ב[[מכון מקס פלאנק]] בברלין, במרכז רוקפלר לערכים אנושיים שב[[אוניברסיטת פרינסטון]], ובמכון ראסל סייג' (Russell Sage) ב[[ניו יורק]].
 
נמנה עם מקימי [[מפלגת מוקד]] ב-1973 ונמנהומנסחי עם מנסחי מצעה[[מצע]]ה. בשנת 1975 היה ממקימי המועצה לישראל-פלסטין יחד עם [[מתי פלד]], [[אורי אבנרי]], [[עמוס קינן]] ו[[דוד שחר]]. מרגלית היה מראשוני "[[שלום עכשיו]]" שקמה במרץ 1978,{{הערה|{{כותרת ראשית|אריה דיין|הפעם סידר הצבא את שלום עכשיו|19821201|21}}}} וכמו כן שימש במשך שנים רבות בהנהלת "[[בצלם]]", האגודה ל[[זכויות אדם]] ב[[יהודה והשומרון וחבל עזה|שטחים]], והוא חבר המועצה הציבורית של "בצלם".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.btselem.org/hebrew/about_btselem/public_council|כותרת=המועצה הציבורית|אתר=בצלם|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-24}}}}.
 
החל משנת 1984 כותב באופן קבוע בכתב העת האמריקאי [[The New York Review of Books]], שם פרסם מאמרים בשאלות פוליטיות וחברתיות, וכן דיוקנאות פוליטיים של אישים כמו [[יצחק רבין]], [[יצחק שמיר]], [[אהוד ברק]] ו[[אריאל שרון]], ופרופילים תרבותיים ופילוסופיים על אישים כמו [[שפינוזה]], [[מרטין בובר]] ו[[ישעיהו ליבוביץ]]. אסופה ממאמריו בכתב העת ראתה אור בספר Views in Review: Politics and Culture in the State of the Jews בהוצאת פראר-שטרוס-גירו (1998).
 
אבישי מרגלית היה נשוי לפרופסור לפילוסופיה [[עדנה אולמן-מרגלית]] עד פטירתה בשנת [[2010]]. הם התגוררו בירושלים ולהם ארבעה ילדים, בהם פרופ' [[יותם מרגלית]].
מרגלית חבר המועצה הציבורית של ארגון "[[בצלם]]".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.btselem.org/hebrew/about_btselem/public_council|כותרת=המועצה הציבורית|אתר=בצלם|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-24}}}}
 
אבישי מרגלית היה נשוי לפרופסור לפילוסופיה [[עדנה אולמן-מרגלית]] עד פטירתה בשנת [[2010]]. הם התגוררו בירושלים ולהם ארבעה ילדים.
 
==מחקריו==
שורה 41 ⟵ 39:
חברה הגונה, לתפיסתו, היא חברה שמוסדותיה אינם משפילים. הוא מציג את הטעמים ה[[לוגיקה|לוגיים]], ה[[מוסר]]יים וה[[קוגניציה|קוגניטיביים]] להיפוך ה[[מתודולוגיה|מתודולוגי]] של הבחירה ב"פילוסופיה נגטיבה". בניגוד לחמקמקות של המושג המופשט [[כבוד האדם]], תופעת ההשפלה היא מוכרת ומזוהה בקלות, כמו גם הרוע או העוול הכרוכים בה.
 
דרך עיסוקו במושג ההשפלה, הפך ספרו של מרגלית למקור חשוב לעיסוק בהבהרת מושג הכבוד, שהוא אבן יסוד ב[[אתיקה]], ב[[פוליטיקה]] ובתורת המשפט המודרנית. הוא ערך ניתוח מעמיק במובניו השונים של המושג כמו הוקרה, [[יושרה]], הערכה וכבוד עצמי (respect, dignity, honor, self-respect). מרגלית מציע פתרון "ספקני" לשאלה מהו [[כבוד האדם]]. במקום לנסות לקשרו לתכונה מהותית מסוימת שיש לכל אדם ושבגינה הוא ראוי לכבוד (ניסיון שלדעתו לא צלח בתולדות הפילוסופיה), מציע מרגלית להפוך את אופן ההסבר: הפרקטיקה של מתן כבוד לבני-אדם קודמת לכבוד האדם (כתכונה). מכאן שכבוד הוא מה שיש באדם שאליו מתייחסים בכבוד. אין זו התחמקות מהשאלה של כבוד האדם, אלא חילוצה מן הדיון העקר והבלתי-פתיר בתחום ה[[מטאפיזיקה|מטפיסי]].
 
הרעיון העומד בבסיסו של הספר הוא שאחד הגורמים הפוליטיים והמוסריים החשובים שמניעים אותנו הוא ההימנעות מהשפלה. לא הצדק הוא שמביא אותנו לפוליטיקה אלא אי-הצדק – ההימנעות מרע, ולא עשיית הטוב. לפיכך לא מתחיל מרגלית בבירור השאלה על כבוד האדם, אלא בודק כיצד אפשר להימנע מהשפלה. הוא מציג את הביטויים הפוליטיים המובהקים של החברה ההגונה: הימנעות מחדירה לפרטיות, שיתוף מלא באזרחות, מלחמה באבטלה, והמודעות לסכנה שבהמרת מנגנוני חלוקה צודקת במוסדות של סעד וצדקה. חלקו השני של הספר נותן דין וחשבון על המוסדות העלולים להביא לכך שחברה תהיה לא הגונה בהיותם מייצרי השפלה, ובהם בתי סוהר, צבא, תרבות ומדיה. לצדו של האידיאל המרכזי שלנו, שהוא חברה צודקת, טוען מרגלית אפוא בזכות אידיאל החברה ההגונה, החברה שאינה משפילה. לפי דעתו זהו אידיאל פוליטי שהוא יותר בר-השגה ומימוש מהאידיאל של חברה צודקת.
שורה 57 ⟵ 55:
ספר זה (Occidentalism: The West in the Eyes of its Enemies), יצא לאור בהוצאת פנגווין, ניו יורק, בשנת 2004. הוא נכתב בשיתוף עם איאן בורומה (Ian Buruma), שהוא סופר ועיתונאי, ופרופסור בבארד קולג' (Bard College). הגרעין שבבסיס הספר הופיע בתחילה כמאמר ב-New York Review of Books. הספר תורגם לשש עשרה שפות.
 
[[מערבנות]] היא [[השקפת עולם]] בעלת השפעה על תפיסות אידאולוגיות רבות ולעיתים סותרות. זוהי השקפה על [[העולם המערבי|המערב]] ועל האדם המערבי, שיש בה יסוד חזק של דה-הומניזציה: איש המערב לפי השקפה זו הוא יצור דמוי [[מכונה]]. הוא אמנם יעיל, אך הוא אטום רגשית כמו מכונה, חסר נשמה, בעל עולם ערכים מעוות בתכלית – עיוות אשר מתבטא בכך שהאדם המערבי איננו אדם-לכל-דבר, אדם במלוא מובן המילה.
 
החידוש שבספר הוא הטענה שתמונת העולם המערבנית מקורה במערב עצמו. יסודה נטוע ב[[רומנטיקה]], בעיקר בזו ה[[גרמניה|גרמנית]], כאשר ממנה היא הועתקה לתנועה הסלאבופילית. ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]] ניתן למצוא אותה ב[[פשיזם]], למשל ב[[נאציזם|פשיזם הגרמני]] והיפני, מצד אחד, וב[[מאואיזם]] ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] מן הצד השני. בימינו ה[[אסלאם]] הפוליטי רווי בתפיסת מערבנות חריפה, כאשר מתווסף לו הרעיון שהמערב, באמצעות נציגיו השולטים במדינות המוסלמיות, הוא הנַשָׂא של [[קדם-אסלאם|ג'היליה]] חדשה – דהיינו [[בערות]] ו[[ברבריות]] מן הסוג ששלט בעולם בטרם שליחות של הנביא [[מוחמד]].
שורה 64 ⟵ 62:
ספרו של מרגלית על [[פשרה]] ופשרות רקובות יצא לאור בסוף 2009 בהוצאת [[אוניברסיטת פרינסטון]]. עניינו של הספר הוא פשרות פוליטיות: אלו פשרות קבילות מבחינה מוסרית ואלו פשרות יש לדחות כבלתי קבילות ("רקובות"). הספר מייחס מעלה גדולה לרוח של פשרה בפוליטיקה, תוך שהוא בא להתריע בפני פשרות רקובות. פשרה רקובה היא פשרה עם משטר המפעיל מדיניות לא אנושית, כלומר התנהגות שיטתית שהיא תערובות של אכזריות והשפלה – התנהגות כלפי בני אדם כאילו היו לא בני אדם.
 
הספר בוחן דוגמאות היסטוריות מרכזיות של פשרות, כמו למשלכדוגמת הפשרה שאפשרה את [[החוקה האמריקאית]] ושהייתה כרוכה בקבלת [[עבדות בארצות הברית|מוסד העבדות]] כגילוי בוטה של התנהגות לא אנושית אכזרית ומשפילה. מקרי בוחן נוספים הם [[הסכם מינכן]] ו[[ועידת יאלטה|הסכם יאלטה]], וזאת מתוך הנחה ש[[מלחמת העולם השנייה]] מהווה מעין מעבדה לבחון בה את מושגינו הפוליטיים-מוסריים. החזרתם בכפייה של אסירי מלחמה רוסיים לידי [[סטלין]] בידי מעצמות המערב משמשת בספר כדגם לפשרה רקובה.
 
הספר מתמקד במתח שבין צדק לבין שלום, ומזהיר מפני ראיית שלום וצדק כמוצרים משלימים בבחינת נס קפה וחלב. המחבר טוען שעבור שלום מוצדק לעשות פשרה, וזאת אף במחיר צדק. עם זאת יש להימנע בכל תנאי מפשרות רקובות, שאותן אין דבר העשוי להצדיק, גם לא פנייה בשם "הגנת הצורך".
 
===על בגידה (On Betrayal)===
===עבודתו העכשווית===
ספר נוסף של מרגלית - פיתוח והרחבה של הרצאות ברטלסמן – עומד לצאתיצא בהוצאת הרווארד בשנת 2017, ועניינו הוא [[בגידה|בגידה פוליטית]], [[בגידה (מעילה באמון)|אישית]] ודתית.
 
==פרסים ואותות כבוד==
שורה 78 ⟵ 76:
* 2007 - [[פרס א.מ.ת]] לפילוסופיה.
* 2010 - [[פרס ישראל]] לחקר הפילוסופיה.
* 2011 - נבחר ל[[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים|אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].{{הערה|{{הידען|שירות הידען|פרופ' שמעון אולמן, פרופ' רשף טנא, פרופ' אבישי מרגלית ופרופ' מוטי שגב מצטרפים לאקדמיה למדעים|new-members-in-the-academy-271211|27 בדצמבר 2011}}}}.
* 2011 - זכה בפרס לאופולד-לוקאס מ[[אוניברסיטת טובינגן]].{{הערה|[http://www.ias.edu/news/news-briefs/margalit-leopold-lucas-prize "אבישי מרגלית יקבל את פרס לאופולד-לוקאס לשנת 2011], אתר המכון למחקר מתקדם}}.
* 2011 - נבחר לעמית כבוד בקווינס קולג', אוניברסיטת אוקספורד.
* 2012 - פרס ארנסט בלוך.{{הערה|[http://www.hs.ias.edu/files/Margalit_Bloch-Prize%202012.pdf Avishai Margalit is awarded Ernst-Bloch-Prize 2012 Sponsorhips Award goes to Lisa Herzog – Ceremony on September 21, 2012], Ludwigshafen, April 26 2012|כיוון=ימין}}
* 2012 - פרס ספר הפילוסופיה מארגון FIPH.{{כ}}{{הערה|[http://www.fiph.de/veranstaltungen/symposien-tagungen/Avishai_Margalit_receives-FIPH-Book-Award.pdf פרס ספר הפילוסופיה מארגון FIPH], {{כ}}14 במרץ 2012}}
 
==ביבליוגרפיה נבחרת==
==ספרים שכתב==
 
<div style="direction: ltr;">
=== ספרים שכתב ===
* '''החברה ההגונה''', תרגום: [[גיא הרלינג]], עורכים: [[אבנר ענבר]] ו[[אסף שרון]], הוצאת [[מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה|מולד]],2016 <ref>http://www.molad.org/info/hevra-hagona/</ref><div style="direction: ltr;">
 
<div styleclass="direction: mw-content-ltr;">
* Idolatry (jointly with Moshe Halbertal), Harvard University Press, 1992.
* The Decent Society, Harvard University Press, 1996.
* Views in Review: Politics and Culture in the State of the Jews, Farrar Straus & Giroux, 1998.
* The Ethics of Memory, Harvard University Press, 2002.
:(A partial German version of this book, Ethik der Erinnerung, was published by Fischer Taschenbuch Verlag in 2000.)
* Occidentalism: The West in the Eyes of Its Enemies (with Ian Buruma), New York: The Penguin Press, 2004.
</div>
 
=== ספרים שערך ===
<div style="direction: ltr;">
* Meaning and Use, D. Reidel Publishing Company, 1979.
שורה 101 ⟵ 103:
</div>
 
=== מאמרים נבחרים ===
 
==== בתחום פילוסופית הלשון ====
<div style="direction: ltr;">
* “Vagueness in Vogue”, Synthese, Vol. 33, 1976, pp. 211-221.
שורה 112 ⟵ 115:
</div>
 
==== בתחומי הלוגיקה והרציונליות ====
<div style="direction: ltr;">
* “Newcomb’s Problem Revisited” (jointly with M. Bar-Hillel), British Journal for the Philosophy of Science, Vol. 23, 1972, pp. 295-304.
שורה 122 ⟵ 125:
</div>
 
==== בתחומי האתיקה והפוליטיקה ====
<div style="direction: ltr;">
* “National Self-Determination” (jointly with Joseph Raz), The Journal of Philosophy, Vol. 87, 1990, pp. 439-461.
שורה 135 ⟵ 138:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אבישי מרגלית}}
* {{פרס ישראל|avishai-margalit|פרופ' אבישי מרגלית}}
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/MekableyPrasTasha/AvishayMargalit/ אבישי מרגלית], באתר [[פרס ישראל]]
* [http://www.emetprize.org/hebrew/Product.aspx?Product=20&Category=4&Year=2007 אבישי מרגלית], באתר [[פרס א.מ.ת]]
* [http://www.emetprize.org/hebrew/viewmovie.aspx?Product=20&Category=4&Year=2007 ריאיון עם אבישי מרגלית], באתר פרס א.מ.ת
* [https://web.archive.org/web/20081113141431/http://www.ias.edu/about/faculty-and-emeriti/margalit עמוד הבית של אבישי מרגלית], באתר [[המכון למחקר מתקדם]], ב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]]
* {{האקדמיה הלאומית|18556}}
* {{פרופילי מדענים}}
* {{TheMarker|שרית מנחם|המוחות החדים במדעי הרוח // "ההשפעה של הפילוסופיה דומה למהלך של סוס בשחמט"|1.1914216|28 בינואר 2013}}
'''מכּתבריומכּתביו''':
* [http://www.nybooks.com/authors/278 קישור ל-30 מאמרים פרי עטו של אבישי מרגלית], ב[[The New York Review of Books]] {אנגלית)
* [http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1770&CategoryID=546&Page=1 פרק מתוך הספר "החברה ההגונה"], באתר [[הסתדרות המורים]] בישראל
* {{מחשבות||דטרמיניזם וחופש הרצון|m064p048-055|דצמבר 1992}}
* {{הארץ||אתה לא יהודי. ואתה לא בן אדם|1.1050125|13 באוקטובר 2005}}
* {{הארץ||חברים, הצביעו בעד ילד החוץ|1.1053725|30 באוקטובר 2005}}
* {{הארץ||איך קרה שהפכנו ליישוב הישן|1.1071690|1 בינואר 2006}}
* {{איגרת||השפעה בפילוסופיה|21518|34, דצמבר 2012}}
* [http://books.google.co.il/books?id=HHG5mRuVXN4C&dq=%22Avishai+Margalit%22&printsec=frontcover&source=bl&ots=XFq2bbS-uK&sig=qpjEiZ6prOl1_yFmcssVZ4uVeB0&hl=iw&ei=TvLDSqDlHJu4mgOelZCwBg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=6#v=onepage&q=&f=false The ethics of memory, כרך 181], בגוגל ספרים
* [http://books.google.co.il/books?id=6TrHHw9usP4C&dq=%22Avishai+Margalit%22&printsec=frontcover&source=bl&ots=Xzl5rov1fG&sig=lDtATT2LlnCs4LLW8xbdQ0V3IiM&hl=iw&ei=-vLDSuyaMoSUnwPCy4zJCQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=9#v=onepage&q=&f=false The decent society], בגוגל ספרים
שורה 155 ⟵ 160:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{ויטגנשטיין}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
{{מיון רגיל:מרגלית, אבישי}}
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס א.מ.ת.]]
[[קטגוריה:סגל המכון למחקר מתקדם]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: פילוסופיה]]
שורה 171 ⟵ 176:
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1939]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ארנסט בלוך]]