מרקוסור – הבדלי גרסאות

{{לערוךעריכה|ויקיזציה|נושא=היסטוריה|נושא2=מדעי החברה|כל הערך=כן}}

'''מרקוסור''' (ב[[ספרדית]]: '''Mercosur - Mercado Común del Sur'''; גם '''מרקוסול''' – ב[[פורטוגזית]]: '''Mercosul - Mercado Comum do Sul''', "השוק המשותף הדרומי") הוא גוש [[מסחר]]י אזורי ב[[דרום אמריקה]] שחברותיו הראשיות הן המדינות [[ארגנטינה]], [[ברזיל]], [[פרגוואי]], [[ונצואלה]] (מושעית מ-[[2016]]) ו[[אורוגוואי]] . [[בוליביה]], [[צ'ילה]], [[קולומביה]], [[אקוודור]] ו[[פרו|ופרו]]. [[גיאנה]] ו[[סורינאם]] הן חברות-משנה,. ל[[מקסיקו]] ול[[ניו זילנד]] מעמד של משקיפות. משנת [[2009]] שותפה גם [[ישראל]] לפעילותו של הגוש.

שוק משותף זה הוקם ב-[[30 בנובמבר]] [[1985]], אולם שמו ניתן לו רק ב-[[26 במרץ]] [[1991]] עם החתימה על [[אמנת אסונסיון]]. השוק נמצא בהתפתחות מתמדת, וכיום הוא יצרן המזון הגדול בעולם. מטרתו היא הסרת ההגבלות על [[סחר חופשי]] ותנועת אנשים וסחורות בין המדינות המרכיבות אותו.

השפות הרשמיות של הגוש הן [[ספרדית]], [[פורטוגזית]] ו[[גוארני]].

ב-30 בנובמבר 1985 חתמו נשיאי ברזיל וארגנטינה על [[הצהרת פוז דה איגואסו]], אבן היסוד להקמת שוק המרקוסור (החל משנת [[2004]] חוגגים במדינות אלה בתאריך זה את יום הידידות "ארגנטינה - ברזיל"). ב-[[29 ביולי]] [[1986]] נחתם הסכם לאינטגרציה ושיתוף פעולה ארגנטינאי–ברזילאי ('''PICAB'''), שממסדשמיסד במדיניות הסקטורבסקטור התעשייתי את העקרונות בדבר גמישות, סימטריה, איזון, הרמוניה והעדפה על פני סחר עם צד שלישי.

ב-[[6 באפריל]] [[1988]] נחתםהצטרפה אורוגוואי לתהליך האינטגרציה האזורית במסגרת [[הסכם אלבורדה]], בושנחתם הצטרפהבאותו אורוגוואי לתהליך האינטגרציה האזורייום. ההסכם קבע פרק זמן של 10עשר שנים להסרת המגבלות על הסחר, -כלומר עד שנת [[1998]], אך [[הסכם בואנוס איירס]] שנחתם ב-[[6 ביולי]] הקדים תאריך זה ל-[[31 בדצמבר]] [[1994]]. יום ה-[[29 בנובמבר]] [[1988]] נחגג כיום האינטגרציה, שיתוף הפעולה והפיתוח.

ב-26 במרץ [[1991]] חתמו ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי על אמנת אסונסיון המאמצת את השם "מרקוסור" כשמו של גוש הסחר, וקובעת את היסודות החוקתיים להקמת אזור חופשי למסחר. ב-[[16 בדצמבר]] [[1994]] נחתם [[הסכם אואורו פרטו]] (Ouro Preto), אשר נכנס לתוקף בתאריך [[15 בדצמבר]] [[1995]], וממסדומיסד את הקמתו של אזור חופשי למסחר, עם הגבלה יחידה על מסחר ב[[סוכר]] ו[[כלי תחבורה|רכבים]]. בכך החל השוק לפעול מבחינת [[משפט בינלאומי פומבי|המשפט הבינלאומי]].

ב-[[25 ביוני]] [[1996]] נחתמה הצהרה ביןשל המדינות החברות במרקוסור בנוגע לריכוז הכח ה[[פוליטיקה|פוליטי]] בהן, ויחד עם צ'ילה ובוליביה נחתמה הצהרה בדבר מחויבותמחויבותן ל[[דמוקרטיה]] במרקוסור. צעדים אלה נבעו כנראה מנסיונותיו של השוק להתמודד עם תוצאות ה[[הפיכה]] שאירעה בפרגוואי בחודש אפריל מוקדם יותר באותה השנה.

{{ש}}ב-[[24 ביולי]] [[1998]] חתמו המדינות החברות בשוק יחד עם [[בוליביה]] וצ'ילה על [[פרוטוקול אושואיה]] בדבר המחויבות לדמוקרטיה.

ב-[[6 בדצמבר]] [[2002]] חתמו המדינות החברות בשוק יחד עם בוליביה וצ'ילה על הסכם בדבר החופש של אזרחי אותן מדינותהמדינות לגור במקומותולעבוד שוניםבמדינות ולעבודהשונות.{{ש}}בשנת [[2003]] הוקמה ועדה של נציגים קבועים (CRPM) מהמדינות החברות במרקוסור, ובראשה נשיא אשר מייצג את השוק. הנשיא נבחר לתקופה של שנתיים, אך מותר להאריך את כהונתו בשנה נוספת. הנשיא הראשון היה [[אדוארדו דואלדה]] ([[2003]]-[[2005]]), והשני הוא [[קרלוס אלברס]] (מ-2005).

במהלך ביקורו של [[נשיא המדינה]] [[שמעון פרס]] בברזיל בשנת 2009, אושרה בפרלמנט הברזילאי הצטרפותה של ישראל להסכם הסחר החופשי בין המדינות{{הערה|{{וואלה!|עומר רבין|ברזיל אישררה את הסכם הסחר החופשי עם ישראל|1606668|12 בנובמבר 2009}}}}. ההסכם יצא אל הפועל עם חתימת חוזה על מכירת [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים לברזיל בשווי של 250 מיליון דולר,. אשרהם שימשו אותה באבטחת [[אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)|אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו]].

[[קטגוריה:אורוגוואי: כלכלה]]