הנס קון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־00:52, 18 בינואר 2019 עריכה בוט סדר הפרקים (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, בוטים 218,926 עריכות מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־20:27, 21 בספטמבר 2024 עריכה ביטול עמירם פאל (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, חסיני חסימות IP, מנטרים 66,726 עריכות ←‏קישורים חיצוניים
(20 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: {{פירוש נוסף\|נוכחי=פילוסוף\|אחר=כימאי\|ראו=[[הנס קון (כימאי)]]}} {{פילוסוף}} [[קובץ:ועידה עולמית של נוער ציוני ( בלאוו וייס ) דנציג ( סוף 1924) יושבים בשורה -PHG-1024462.png\|ממוזער\|הנס קון בוועידה עולמית של נוער ציוני, דנציג ( סוף 1924)]] '''הנס קון''' ('''קוהן\כהן''') ('''Hans Kohn''';{{כ}} [[15 בספטמבר]] [[1891]], [[פראג]] -– [[16 במרץ]] [[1971]], [[פילדלפיה]]) היה [[פילוסוף]] ו[[היסטוריון]] [[אמריקאי]]-[[יהודי]] יליד [[פראג]], מחשובי חוקרי ה[[לאומיות]] בעולם. ממקימי [[ברית שלום]]. ==ימי ילדותו ונערותו== קון נולד בשנת [[1891]] בעיר [[פראג]] שב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית\|אימפריה האוסטרו-הונגרית]]. בהיותו בן 17, כתלמיד בית ספר [[גרמני]], החל להתעניין ב[[יהדות]] וב[[ציונות]], התעניינות שנמשכה גם בזמן לימודיו ב[[אוניברסיטת פראג]], שם למד [[משפטים]] תוך התמקדות ב[[פילוסופיה]] גרמנית. בשנת [[1909]], בהיותו סטודנט בפראג, הצטרף קון לאגודת הסטודנטים היהודית "[[בר כוכבא (אגודה)\|בר כוכבא]]", שאחד ממקימיה היה [[שמואל הוגו ברגמן]], עמיתו של קון איתו ישתף פעולה בעתיד. בשנת [[1913]] מונה קון לתפקיד יו"ר האגודה, תפקיד אותו מילא עד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. חברותו באגודת הסטודנטים הייתה אחת מהנקודות המרכזיות בעיצוב התודעה הפוליטית-אידאולוגית של קון. החל משנת [[1909]] הרצה בפני חברי האגודה [[מרטין בובר]] בנושא היהדות, הרצאות שעיצבו את גישתו כלפי הציונות. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוא ~~שרת~~שירת ב[[צבא]] ה[[אוסטרו-הונגריה\|אוסטרו-הונגרי]] כ[[קצין]], ונפל ב[[שבי]] ה[[רוסיה\|רוסי]] בשנת [[1915]]. קון שהה ב[[סיביר]] וסביבותיה עד לשנת [[1920]], חלק מהתקופה בשבי ובחלקה מרצונו החופשי. במהלך אותן השנים למד את השפה ה[[רוסית]], חקר את שאלת ה[[לאום\|לאומים]] ברוסיה ועסק בפעילות ציונית. ==ימי בגרותו== שורה 13 ⟵ 15: באותה העת פעילותו הציונית התרחבה, ובהמשך לעבודתו ב[[קרן היסוד]] [[העלייה הרביעית\|עלה]] בשנת [[1925]] ל[[ארץ ישראל]] כדי לעמוד בראש מחלקת התעמולה של הקרן. בתקופת היותו בפלשתינה היה בין מקימי "[[ברית שלום]]", תנועה שמטרתה הייתה "לסלול דרך הבנה בין עברים לערבים לצורות חיים משותפות בארץ ישראל על יסוד של שווי שלם בזכיותיהם הפוליטיות של שני לאומים בעלי אוטונומיה רחבה ולצרותיה של עבודתם המשותפת לטובת התפתחותה של הארץ". בין מקימיה היו, מלבד קון, [[ארתור רופין]], [[הוגו ברגמן]], [[גרשם שולם]] ואחרים. על-פי הנחת חברי הקבוצה, הבנה בין יהודים ל[[ערבים]] היא התנאי להגשמה הציונית, ותוביל להקמה [[מדינה דו-לאומית]] ערבית-עברית. לאחר [[מאורעות תרפ"ט]], בסוף שנת [[1929]], ובהמשך ~~לעמדתו~~לאכזבתו מהציונות ועמדתה בשאלת יחסי יהודים ערבים, החליט קון לעזוב את מישרתו בקרן-היסוד ולצאת לסדרת הרצאות ב[[אירופה]] וב[[אמריקה]], ולשמש כ[[כתב (מקצוע)\|כתב]] לענייני [[המזרח התיכון]] של ה[[עיתון]] "[[פרנקפורט צייטונג]]". הוא היגר לארצות הברית בשנת [[1933]] וקיבל מינוי של קבע ב[[סמית' קולג']] אשר ב[[מסצ'וסטס]], והחל לפתח את ~~הקרירה~~הקריירה האקדמית שלו. בשנת [[1949]] עבר ללמד ב[[הסיטי קולג' של ניו יורק\|סיטי קולג' של ניו יורק]] עד לפרישתו. ==גישתו לנושא הלאומיות== חלק מרכזי בעבודתו המחקרית של קון הוקדש לחקר הלאומיות ומאפייניה בעולם המודרני. קון הבחין בין [[לאומיות]] אתנית המבוססת על היסטוריה, דת ותרבות משותפת, ~~לבינלאומיות~~ללאומיות אוניברסלית המבוססת על שותפות אזרחית של תושבי טריטוריה מסוימת. למעשה, קון סבר כי רעיון הלאומיות היחידי הקיים הוא הלאומיות האוניברסלית וכל דגם אחר של לאומיות הוא פרשנות מוטעית שלה. התאוריה של קון מכונה על ידי חוקרים שונים בשם [[דיכוטומית הלאומיות של קון]]. הלאומיות האתנית (המוטעית לדעתו), מאפיינת, לדעתו של קון, את המדינות במזרח ובמרכז אירופה, והלאומיות האוניברסלית, מאפיינת את המדינות במערב אירופה. דוגמאות מובהקות ללאומיות אוניברסלית ניתן למצוא בארצות הברית, צרפת ובריטניה. שורה 40 ⟵ 42: * עדי גורדון, ""אין זו אלא [[אהבה נכזבת]]": פרישת הנס כהן מהתנועה הציונית", בתוך: עדי גורדון (עורך), '''’ברית שלום’ והציונות הדו-לאומית: ’השאלה הערבית’ כשאלה יהודית''', ירושלים: [[הוצאת כרמל\|כרמל]], תשס"ט, עמ' 67–92. * [[יפעת וייס]], "אתנו-לאומיות מרכז אירופית ודו-לאומיות ציונית", בתוך: עדי גורדון (עורך), '''’ברית שלום’ והציונות הדו-לאומית: ’השאלה הערבית’ כשאלה יהודית''', ירושלים: [[הוצאת כרמל\|כרמל]], תשס"ט, עמ' 43–66. * חגית לבסקי, "לאומיות בין תאוריה לפרקטיקה: הנס קוהן והציונות", '''[[ציון (כתב עת)\|ציון]]''' סז, ב (תשס"ב), 189–212. * זהר מאור, "בין אנטי-קולוניאליזם לפוסטקולוניאליזם: ביקורת הלאומיות והחילון של ברית שלום", '''[[תיאוריה וביקורת]]''' 30 (2007), 13–38. * זהר מאור, דימויים של נעורים ב’חוג פרג’ בתחילת המאה העשרים", בתוך: יותם חותם (עורך), '''תור הנעורים: נוער יהודי-גרמני בעידן המודרני''', ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], תשס"ח, עמ' 131–148. * יעקב ראובני, "תנועות לאומיות במאה העשרים ושאלת הלאומיות היהודית: מה תרם ובמה נכשל האנס קוהן", '''גשר''' 125 (תשנ"ב), 57–70. * אבי-רם צורף, "[https://humanities.tau.ac.il/sites/humanities.tau.ac.il/files/media_server/humanities/zionism/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/29/11%20%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3.pdf עזיבת המרחב השותת: הנס כהן, מדו-לאומיות לאימפריאליזם גלובלי]", ישראל 29 (2021): 237 - 247. ==קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה}} * {{הספרייה הלאומית\|כהן, הנס, 1891-1971\|~~‫Kohn~~Kohn, Hans, 1891-1971}} * {{דף שער בספרייה הלאומית\|987007263829905171\|הנס כהן (1891-1971)}} {{בקרת זהויות}} שורה 53 ⟵ 58: [[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב]] [[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]] [[קטגוריה:משפטנים יהודים אוסטרים]] [[קטגוריה:משפטנים יהודים צ'כים]] [[קטגוריה:~~נפטרים~~משפטנים ~~ב-1971~~ביישוב]]▼ [[קטגוריה:פילוסופים יהודים צ'כים]] [[קטגוריה:חברי ברית שלום]] [[קטגוריה:יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי]] [[קטגוריה:שבויים במלחמת העולם הראשונה]] [[קטגוריה:~~ילידי~~אמריקאים שנולדו ב-1891]] [[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1971]] ▲[[קטגוריה:נפטרים ב-1971]]