הנס קון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צ'כיה לא הייתה קיימת כשקון נולד, והחל מ1919 הייתה צ'כוסלובקיה, ולא צ'כיה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 15:
באותה העת פעילותו הציונית התרחבה, ובהמשך לעבודתו ב[[קרן היסוד]] [[העלייה הרביעית|עלה]] בשנת [[1925]] ל[[ארץ ישראל]] כדי לעמוד בראש מחלקת התעמולה של הקרן. בתקופת היותו בפלשתינה היה בין מקימי "[[ברית שלום]]", תנועה שמטרתה הייתה "לסלול דרך הבנה בין עברים לערבים לצורות חיים משותפות בארץ ישראל על יסוד של שווי שלם בזכיותיהם הפוליטיות של שני לאומים בעלי אוטונומיה רחבה ולצרותיה של עבודתם המשותפת לטובת התפתחותה של הארץ". בין מקימיה היו, מלבד קון, [[ארתור רופין]], [[הוגו ברגמן]], [[גרשם שולם]] ואחרים. על-פי הנחת חברי הקבוצה, הבנה בין יהודים ל[[ערבים]] היא התנאי להגשמה הציונית, ותוביל להקמה [[מדינה דו-לאומית]] ערבית-עברית.
 
לאחר [[מאורעות תרפ"ט]], בסוף שנת [[1929]], ובהמשך לעמדתולאכזבתו מהציונות ועמדתה בשאלת יחסי יהודים ערבים, החליט קון לעזוב את מישרתו בקרן-היסוד ולצאת לסדרת הרצאות ב[[אירופה]] וב[[אמריקה]], ולשמש כ[[כתב (מקצוע)|כתב]] לענייני [[המזרח התיכון]] של ה[[עיתון]] "[[פרנקפורט צייטונג]]". הוא היגר לארצות הברית בשנת [[1933]] וקיבל מינוי של קבע ב[[סמית' קולג']] אשר ב[[מסצ'וסטס]], והחל לפתח את הקריירה האקדמית שלו. בשנת [[1949]] עבר ללמד ב[[הסיטי קולג' של ניו יורק|סיטי קולג' של ניו יורק]] עד לפרישתו.
 
==גישתו לנושא הלאומיות==
חלק מרכזי בעבודתו המחקרית של קון הוקדש לחקר הלאומיות ומאפייניה בעולם המודרני. קון הבחין בין [[לאומיות]] אתנית המבוססת על היסטוריה, דת ותרבות משותפת, לבינלאומיותללאומיות אוניברסלית המבוססת על שותפות אזרחית של תושבי טריטוריה מסוימת. למעשה, קון סבר כי רעיון הלאומיות היחידי הקיים הוא הלאומיות האוניברסלית וכל דגם אחר של לאומיות הוא פרשנות מוטעית שלה. התאוריה של קון מכונה על ידי חוקרים שונים בשם [[דיכוטומית הלאומיות של קון]].
 
הלאומיות האתנית (המוטעית לדעתו), מאפיינת, לדעתו של קון, את המדינות במזרח ובמרכז אירופה, והלאומיות האוניברסלית, מאפיינת את המדינות במערב אירופה. דוגמאות מובהקות ללאומיות אוניברסלית ניתן למצוא בארצות הברית, צרפת ובריטניה.
שורה 46:
* זהר מאור, דימויים של נעורים ב’חוג פרג’ בתחילת המאה העשרים", בתוך: יותם חותם (עורך), '''תור הנעורים: נוער יהודי-גרמני בעידן המודרני''', ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], תשס"ח, עמ' 131–148.
* יעקב ראובני, "תנועות לאומיות במאה העשרים ושאלת הלאומיות היהודית: מה תרם ובמה נכשל האנס קוהן", '''גשר''' 125 (תשנ"ב), 57–70.
* אבי-רם צורף, "[https://humanities.tau.ac.il/sites/humanities.tau.ac.il/files/media_server/humanities/zionism/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/29/11%20%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3.pdf עזיבת המרחב השותת: הנס כהן, מדו-לאומיות לאימפריאליזם גלובלי]", ישראל 29 (2021): 237 - 247.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{הספרייה הלאומית|כהן, הנס, 1891-1971|‫KohnKohn, Hans, 1891-1971}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263829905171|הנס כהן (1891-1971)}}
 
שורה 57 ⟵ 58:
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:משפטנים יהודים אוסטרים]]
[[קטגוריה:משפטנים יהודים צ'כים]]
[[קטגוריה:משפטנים ביישוב]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים צ'כים]]
[[קטגוריה:חברי ברית שלום]]