אדוארד סקופילד
אדוארד סקופילד (באנגלית: Edward Scofield; 28 במרץ 1842 – 3 בפברואר 1925) היה פוליטיקאי אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של מדינתו בשנים 1887–1891, וכמושל ויסקונסין ה-19 בשנים 1897–1901.
 | |||||||
| לידה |
28 במרץ 1842 קלירפילד, פנסילבניה, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 בפברואר 1925 (בגיל 82) אוקונטו, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות אברגרין, אוקונטו, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ראשית חייו
עריכהאדוארד סקופילד נולד בקלירפילד שבפנסילבניה. הוא עבד כשוליה בבית דפוס של עיתון בעיר אינדיאנה שבפנסילבניה במשך כמה שנים.
מלחמת האזרחים
עריכהעם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, התנדב סקופילד לשירות בצבא האיחוד והוצב כטוראי בפלוגה K של רגימנט העתודה ה-11 של פנסילבניה.[1] הוא קודם לדרגת קורפורל ולאחר מכן לסמל, וב-15 באפריל 1863, לאחר קרב ההר הדרומי (אנ'), הוא מונה להיות קצין בדרגת לוטננט ראשון. לאחר מכן הוא קודם לדרגת קפטן ופיקד על פלוגתו.
סקופילד השתתף בקרבות ובצעדות של הרגימנט שלו עד לקרב הישימון (אנ') ב-5 במאי 1864, שם הוא נפל בשבי ודווח בטעות כהרוג. הוא הוחזק בשבי במשך עשרה חודשים, בהן הוא עבר ב-12 מחנות שבויים שונים בדרום עד שב-1 במרץ 1865 שוחרר בווילמינגטון, קרוליינה הצפונית.[1] לאחר מכן הוענקה לו דרגת ייצוג של מייג'ור והוא שוחרר מהשירות.
לאחר המלחמה
עריכהבמשך חודשים לאחר שחרורו, סבל סקופילד כתוצאה מהרעב והמחסור שהיו מנת חלקו בעשרת חודשי שביו. לאחר ההחלמה ממחלתו, הוא עבד בחברת הרכבות אטלנטיק וגרייט וסטרן. ב-1868 הוא עבר לאוקונטו שבוויסקונסין, שם הוא נכנס לעסקי תעשיית העץ והיה למנהל בחברת העץ מרינט. בהמשך הוא היה לנשיא של חברת עץ משל עצמו, חברת העץ סקופילד וארנולד.[1]
ראשית הקריירה הפוליטית
עריכהסקופילד נכנס לפוליטיקה ב-1886 כאשר נבחר לסנאט של ויסקונסין מטעם המפלגה הרפובליקנית והביס את הדמוקרט איימוס הולגייט. הוא מונה לוועדה לניסוח חוקים, שבראשה הוא ישב, ולוועדת הרכבות. ב-1890 הוא התמודד בבחירות לתקופת כהונה שנייה, ותוצאות הבחירות היו צמודות דיין כדי שתתבצע ספירה חוזרת על ידי ועדת הבחירות. בבחירות אלו השיגו הדמוקרטים רוב בסנאט בפעם הראשונה מאז 1855, והרוב הדמוקרטי בוועדת הבחירות פסק לטובת יריבו הדמוקרטי של סקופילד, ג'ון פצר, והחליט שסקופילד הובס בהפרש של 15 קולות.
מושל ויסקונסין
עריכהבחירתו
עריכהב-1896 נבחר סקופילד כמושל ויסקונסין ה-19. הוא נכנס למרוץ למשרת המושל כשמרן מול הרפובליקני הפרוגרסיבי, רוברט לה פולט, וזכה במועמדות המפלגה בסבב ההצבעה השישי.[2] בנובמבר הוא הביס את יריבו הדמוקרטי ויליס סילברתורן בבחירות שהתמודדו בהן חמישה מועמדים.
בבחירות של 1898 התמודד סקופילד שוב על מועמדות הרפובליקנים מול לה פולט. לאחר מאבק על קולותיהם של הנציגים ברחבי המדינה, הצליח סקופילד להיבחר בסבב הראשון בוועידת המפלגה.[3] בבחירות הכלליות הוא ניצח לאחר שזכה ב-53 אחוזים מהקולות. בבחירות של 1900 הוא לא התמודד על תקופת כהונה שלישית.
כהונתו
עריכהבמהלך תקופת כהונתו כמושל, הגיש סקופילד את התקציב הראשון של ויסקונסין מטעם המושל, הקים את מערכת החשבונאות המרכזית, ופיקח על שינוי של חוקי הבנקאות. הוא הרחיב את המימון לבתי הספר הציבוריים וסייע לארגן את גיוס הכוחות למלחמת ארצות הברית-ספרד.
הצעד המשמעותי ביותר של סקופילד במהלך תקופת כהונתו כמושל היה ככל הנראה הקמת נציבות המס המדינתית, קודמתה של מחלקת ההכנסות של ויסקונסין שקיימת כיום. הצעד הראשוני לחקר מיסי המדינה החל ב-1897, ולאחר מכן חוקק בית המחוקקים ב-1899 חוק להקמת נציבות מס מדינתית לעשר שנים. הנציבות הפכה לקבועה במהלך תקופת כהונתו כמושל של לה פולט.
לאחר שהשלים את תקופת כהונתו השנייה, שב סקופילד לניהול עסקיו באוקונטו.[1]
חיים אישיים
עריכהסקופילד היה נשוי לאגנס פוטר. לשניים נולדו שלושה ילדים.
אדוארד סקופילד נפטר בביתו שבאוקונטו ב-3 בפברואר 1925, בגיל 82. הוא נטמן בבית הקברות אברגרין שבעיר.
לקריאה נוספת
עריכה- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1739-1740
קישורים חיצוניים
עריכה- אדוארד סקופילד באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אדוארד סקופילד באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אדוארד סקופילד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה