הסינרמה

אולם בתל אביב

הסינרמה היה בניין ברחוב יגאל אלון 61 בשכונת ביצרון בתל אביב-יפו, שהיה אולם הקולנוע היחיד בישראל שהקרין סרטי קולנוע בשיטת הסינרמה ולאחר מכן היה לאולם למופעים ושידורי טלוויזיה. המבנה העגול היה ציון דרך בנוף התל אביבי. מ-2004[דרושה הבהרה] המבנה עמד נטוש למעט סניף של בנק הפועלים שהיה בחזית המבנה. באוגוסט 2016 המבנה נהרס ומאז יש עליו מגרש חניה. קיימת תוכנית לבניית שלושה מגדלים בגובה של עד 46 קומות לתעסוקה, משרדים, מגורים, מסחר ושטחי ציבור, במקום בו עמד המבנה[1].

הסינרמה
הסינרמה, לרגלי מגדל טויוטה. ברקע מגדלי עזריאלי
הסינרמה, לרגלי מגדל טויוטה. ברקע מגדלי עזריאלי
הסינרמה, לרגלי מגדל טויוטה. ברקע מגדלי עזריאלי
מידע כללי
סוג אולם הקולנוע במקור
שימוש אולם הקולנוע, מועדון הופעות וריקודים, תיאטרון, אולם למופעים, מרכז כנסים, אולפן טלוויזיה
כתובת רחוב יגאל אלון 61 בשכונת ביצרון
מיקום תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים עיריית תל אביב (2016)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 19601966 (כ־6 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 2016
אדריכל אהרון דורון (כיפת המבנה)
קואורדינטות 32°03′54″N 34°47′31″E / 32.065137°N 34.791834°E / 32.065137; 34.791834
(למפת תל אביב רגילה)
 
הסינרמה
הסינרמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

הקמת המבנה

עריכה
 
שלד הבניין המקורי של קבוצת הזירהטרון ברמת גן, שהיווה השראה לבניין הסינרמה

הקמת הבניין החלה בשנת 1960 וייעודו המקורי היה משכן לקבוצת "זירהטרון", קואופרטיב שהפעיל קרקס שפעל עד אותה העת באוהל ברמת גן, על דרך ז'בוטינסקי[2]. בבואם לתכנן את משכנם החדש בשולי תל אביב, ביקשו ראשי הזירהטרון להקים מבנה שצורתו דומה לאוהל ברמת גן. בשל בעיית תקציב הופסקה העבודה בשלב השלד, לפני השלמת הכיפה, למשך מספר שנים[3].

ב-1964 רכש איש העסקים יוסף אפשטיין את שלד הבניין הלא גמור, וחיפש שוכרים למבנה. לבסוף הוסכם על שכירות של חברת "סיניקו" לטובת הקרנת סרטים, ובניית כיפת המבנה הושלמה בתכנון האדריכל אהרון דורון במתכונת שונה מהתכנון המקורי[3]. ביולי 1966 נחנך במקום בית קולנוע להקרנת סרטי קולנוע בשיטת "סינרמה", המתאפיינת במסך קעור ענק, עליו מוקרן סרט משלושה מקרנים[4]. שיטה זו התאימה למבנה העגול של הבניין. פחות משנה אחר כך, במאי 1967, נקלע אפשטיין לפשיטת רגל ובמסגרת כינוס הנכסים של חברותיו הוצעו הנכסים למכירה[5][6]. אפשטיין גם רכש באותה תקופה את בנק פויכטוונגר, שקרס וביולי 1969 נידון לשש שנות מאסר[7]. בסוף 1968 פנתה האופרה הישראלית למפרק החברה, וביקשה לרכוש את המבנה באמצעות המדינה ותורם, שהתברר אחר כך כמשולם ריקליס[8], אך לבסוף נסוג ריקליס מהצעתו, עקב התארכות קבלת האישורים ולאחר שמומחה שהוזמן טען שהאולם אינו מתאים לאופרה[9], אלא אם יעבור שיפוץ נרחב[10]. במאי 1970 גם עיריית תל אביב, בעלת הקרקע, נסוגה מהתמיכה בתוכנית להפוך את האולם למשכן "האופרה הישראלית"[11]. בינתיים המשיכו מפרקי החברה להפעיל את האולם כבית קולנוע. בשנת 1973 נמכר הבניין[12].

בתקופה בה נחנך האולם פג קסמה של שיטת הסינרמה, שהייתה נפוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20. בעלי הקולנוע התקשו למצוא סרטים מתאימים לשיטה זו ורוב הסרטים שהוקרנו באולם לא היו סרטי סינרמה. הקולנוע נסגר בשנת 1976[13], ובעלי הבניין החלו במשא ומתן עם עיריית תל אביב, להפוך את המקום לתחנת מכבי אש עירונית[14]. תוכנית זאת לא יצאה לפועל, והבניין נותר ללא שימוש כעשור, למעט סניף של בנק הפועלים שפעל בחזית הדרומית (שאמורה הייתה להיות קומת הקרקע של מגדל משרדים שמעולם לא נבנה)[13].

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 רכש את המבנה (בפועל רכש את חוזה החכירה שלו שהוחזק בידי חברה בשם "פלסין"), איש העסקים מיקי אלבין עבור "קבוצת אייזנברג", של המיליארדר שאול אייזנברג, שאת עסקיו בישראל ניהל. מטרת הרכישה הייתה להקים במקום אולפני טלוויזיה, עבור חברה בשם "טל תקשורת", שהוקמה במטרה להתחרות במכרז העתידי להפעלת ערוץ 2[15]. 5% מהמניות ב"טל תקשורת" הוקצאו לגדעון גדות, שהיה חבר כנסת מטעם הליכוד ויושב ראש מפעל הפיס. לאחר מותו של אלבין בשנת 1985 נחקר גדות במשטרה על החזקת המניות כטובת־הנאה אסורה, לטענתו אמר שלא ידע על המניות שאלבין הקצה לו, ושהוא ויתר עליהן[16]. התוכנית להקמת אולפני טלוויזיה במבנה נזנחה, הוא המשיך לעמוד נטוש ו"קבוצת אייזנברג" חיפשה לו שוכרים[17].

שנות השיא כאולם הופעות

עריכה

בקיץ 1986, שכרו את המבנה קבוצת משקיעים בראשות איש העסקים שלום פנסטר ביחד עם המלונאי בצלאל מזרחי ואחרים, אשר השקיעו כ-2 מיליון דולר בבניית מועדון ואולם רב-תכליתי מתקדם ומודרני[18]. כיפת הבניין צופתה מבחוץ ומבפנים צופה האולם ביריעות אקוסטיות[19]. הותקנה במה גדולה ברוחב 24 מטר ובעומק של 18 מטר, במה מסתובבת נוספת ומגדלי תאורה מיוחדים עם זרועות חשמליות, מיזוג אויר ומעליות. גם רצפת האולם נבנתה על זרועות הידראוליות, כך שעמדה בשיפוע בעת צפייה בהצגות או התיישרה והפכה לרצפת ריקודים[20]. אולם הכניסה שופץ וצופה מפנים בשיש שחור, וכלל בר ומסעדה. האולם נבנה כך שהוא יכול לשמש להופעות לכ-3,000 איש או כדיסקוטק ל-4,500 מבלים (שהבמה המרכזית יורדת על זרועות הידראוליות)[21].

באוגוסט 1987 התקבל אישור לבנות את בניין המשרדים מעל סניף בנק הפועלים, בצידו הדרומי של המתחם, אך הוא לא נבנה[22].

בקיץ 1989 הוסב המועדון לאולם תיאטרון ואולם למופעים, על ידי התקנת 2,250 מושבים מרופדים קבועים (הוא היה האולם השלישי בגודלו בישראל לאחר בנייני האומה והיכל התרבות)[23]. המופע הראשון שעלה באולם היה הפקה של המחזמר קזבלן[24].

בנובמבר 1989, אדם בשם פרדי יעקב רכש את חוזה החכירה של המבנה מ"קבוצת אייזנברג", תמורת 2 מיליון דולר, ואת חוזה השכירות וההפעלה שלו מקבוצת המשקיעים. שאת חלק מהכסף שילם במזומן. לאחר שלא שילם את יתרת הכסף, הסכם המכירה בוטל (בהמשך הואשם גם בסחר בסמים)[17]. אחר כך, מפעילי המקום לא הצליחו לעמוד בתשלומי השכירות, למרות שפעל בהצלחה, ההוצאות השוטפות היו גבוהות[25]. במהלך שנות ה-90 התחלפו מספר פעמים היזמים שהיו שותפים בהפעלת האולם, והוא פעל לסירוגין עד תחילת שנות ה-2000.

בשנת 1993, עם תחילת השידורים המסחריים בערוץ 2, חתמה הזכיינית "שידורי קשת" על חוזה להקמת אולפני טלוויזיה במבנה. במרתף הוקם אולפן בו צלמו תוכניות וסדרות שונות, והאולם המרכזי הותאם לשידורי טלוויזיה בשידור חי. במסגרת החוזה קיבלה "שידורי קשת" את הזכות להשתמש במבנה 120 יום בשנה[26].

הריסת המבנה ופיתוח המתחם

עריכה

בסוף שנות ה-90 החלה עיריית תל אביב בפיתוח האזור שלאורך רחוב יגאל אלון, בו רוב הקרקעות בבעלותה, ושהיה מיועד במקור לתעשייה קלה. בשנת 1997 נמכר המגרש הגובל מצפון בסינרמה[27], ועליו נבנה בין השנים 19992001 מגדל טויוטה המתנשא לגובה של כ-94 מטר. ארווין איזנברג, בנו של שאול איזנברג, ירש את הבעלות על החברה שהחזיקה בחוזה החכירה והוא ביקש להרוס את המבנה ולבנות במקום פרויקט ענק בעלות של 350 מיליון דולר[28]. אך עיריית תל אביב הודיעה לו שלא תחדש את חוזה החכירה, שהיה צפוי לפוג בשנת 2008 לאחר 49 שנים, כך שהמבנה והקרקע יחזרו לבעלותה[29].

בדצמבר 2001 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה את שינוי תוכנית בניין העיר של האזור ואיפשרה בנייה לגובה. בתוכנית אושרו מבנים של עד 50 קומות על רחוב יגאל אלון[30]. באוגוסט 2004 אישרה להפקדה, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל אביב תוכנית למתחם הסינרמה וסביבתו, שעיקרה בנייה לתעסוקה ושטחי ציבור בשטח כולל של 96 אלף מ"ר[31].

בדצמבר 2010 אושרה ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה תוכנית להריסת המבנה ובניית כ-88.5 אלף מ"ר, בשלושה מגדלים בגובה עד 40 קומות המיועדים למסחר ולתעסוקה[32]. התוכנית המאושרת מאפשרת המרת חלק מהשטחים לשימוש מגורים, בהיקף של עד 260 דירות[33].

 
בניין הסינרמה בשלב הריסתו

באוגוסט 2016 נהרס המבנה לשם הקמתם של שלושה מגדלי משרדים במקום, ובשלב ראשון הפך המגרש למגרש חניה[34].

באוגוסט 2021 הודיעה העירייה כי היא מקדמת תוכנית חדשה למתחם. התוכנית תאפשר בנייה של ארבעה מגדלים בני 46 קומות, בעיקר למגורים, כך שבסך הכל תתאפשר בנייה של 495 יחידות דיור[35]. 97 יחידות דיור שיישארו בבעלות העירייה במתווה של שכירות מפוקחת, ושאותו תפעיל העירייה לצמיתות. בנוסף 30 יחידות דיור ינוהלו כדיור בר השגה[35].

מופעים ואירועים שנערכו בסינרמה

עריכה

במשך השנים שימש האולם לשורה של מופעים ואירועים שונים, בין השאר:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הסינרמה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אילן ליאור, החלה הריסת הסינרמה, שלושה מגדלים וחניון ייבנו במקום, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2016
  2. ^ "ארמון שעשועים" יוקם בת"א, על המשמר, 11 באפריל 1960
    אבן פינה ל"ארמון השעשועים", הארץ, 11 באפריל 1960
  3. ^ 1 2 יוסף לפיד, מי אתה יוסף אפשטיין, מעריב, 27 בינואר 1967
  4. ^ "שבעת פלאי תבל" - חונכים את הסינרמה, למרחב, 17 ביולי 1966
  5. ^ צו לפירוק חמש חברות של אפשטיין, מעריב, 9 במאי 1967
  6. ^ מונה מפרק לחב' "זירהטרון", למרחב, 1 בפברואר 1968
  7. ^ יוסף צוריאל, ביהמ"ש העליון החמיר עונשם של מנהלי בנק פויכטוונגר, מעריב, 14 ביולי 1969
  8. ^ אברהם רותם, ה"זירהטרון" -זירת "קרבות" בין הסינראמה לאופרה הישראלית, מעריב, 3 בספטמבר 1968
  9. ^ המומחה נגד העברת האופרה לבנין ה'סינרמה', למרחב, 20 בפברואר 1970
  10. ^ אברהם רותם, אופרה (קומית?) ושמה "סינרמה", מעריב, 12 ביוני 1970
  11. ^ עיריית־תל־אביב תבטל ההקצבה לרכישת סינרמה, דבר, 18 במאי 1970
  12. ^ נמכר בניין הסינרמה, דבר, 4 באפריל 1973
  13. ^ 1 2 אברהם רותם, ירד המסך על ה"סינרמה", מעריב, 2 בספטמבר 1976
  14. ^ יאיר פלדמן, פאלוך דורש מעיריית ת"א 15 מיליון ל"י בעד ה'סינרמה', דבר, 6 בדצמבר 1976
  15. ^ נעמי לויצקי, מיקי אלבין. עלייתו ונפילתו - פרק אחרון - לא הספיק לו, חדשות, 15 באפריל 1988
  16. ^ נעמי לויצקי, כוחו של מנהל קזינו, חדשות, 26 בפברואר 1988
  17. ^ 1 2 יגאל לביב, עשה תרגיל לאייזנברג, חדשות, 14 בנובמבר 1989
    בוקי נאה, "מאחורי הברחת ההרואין, אחד העשירים בישראל", חדשות, 2 באפריל 1990
  18. ^ מיכל קפרא, המקדש החדש של חיי הלילה, מעריב, 26 בספטמבר 1986
  19. ^ אילנה שובל־שקד. צילום: אלכס ליבק, בניין הסינרמה ביד־אליהו משנה בימים אלה את פניו – גג הבטון הכיפתי שלו מתכסה בפסי כסף מבריקים, חדשות, 18 ביוני 1986
  20. ^ איציק יושע, עולה, יורדת, מסתובבת, חדשות, 13 באוגוסט 1986
  21. ^ מירב מרון, 4,500 רוקדים, 25 שומרים, 10 דולר ליחיד, חדשות, 25 בספטמבר 1986
  22. ^ על בנין הסינרמה יבנה רב קומות למשרדים ותעשיות עתירות מדע, מעריב, 20 באוגוסט 1987
  23. ^ בוקי נאה, אמיר פלג, דיסקוטק הסינרמה נסגר, יהפוך לתיאטרון, חדשות, 12 בספטמבר 1989
  24. ^ אמיר פלג, מפרק זמני לקזבלן; יהורם גאון: "אני מקווה שנצא מזה", חדשות, 4 בינואר 1990
  25. ^ יגאל לביב, תלונה נגד חברת פלסין על זיור מסמך, חדשות, 26 במרץ 1991
  26. ^ רונית הורביץ, חיים יבין אולי מקצועי, אבל את ד״ר רות ככר נצלם במצלמה החדשה של סוני, חדשות, 6 באוקטובר 1993
  27. ^ עיריית ת"א תמכור מגרש ברח' יגאל אלון בשווי כ-20 מיליון ד', באתר גלובס, 16 בפברואר 1997
  28. ^ מערכת וואלה!‏, ארווין איזנברג מתכוון להשקיע 350 מיליון דולר בפרוייקט שיתחרה בעזריאלי, באתר וואלה, 4 בספטמבר 2000
    אלעזר לוין, ‏איזנברג מעריך: אוכל לבנות מגדלים בסינרמה, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2000
  29. ^ אלעזר לוין, ‏עיריית ת"א עשויה להוציא מיכרז למגרש הסינרמה בעשרות מיליוני דולרים, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2000
  30. ^ ת"א: שונתה התב"ע המאפשרת בנייה לגובה במתחם ביצרון , באתר גלובס, 30 בדצמבר 2001
  31. ^ שרון קדמי, ‏אושרה להפקדה תוכנית ל-96 אלף מ"ר שטחי תעסוקה במתחם הסינרמה, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2004
  32. ^ רנית נחום-הלוי, מתחם הסינרמה בתל אביב ייהרס, ובמקומו ייבנו מגדלים בני 45 קומות, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2010
  33. ^ אורי חודי, ‏ההופעה נגמרה, האורות כבר כבו, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2014
  34. ^   אסתר זנדברג, הריסת הסינרמה: אנשים חסרי מעוף שלא מזהים אדריכלות קינקית, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2016
  35. ^ 1 2 אמיתי גזית, תל אביב תאפשר בניית מגדלים בני 46 קומות במגרש הסינרמה המיתולוגי, באתר כלכליסט, 9 באוגוסט 2021
  36. ^ ייעשה מאמץ נוסף במפלגת העבודה להבהרה מהירה לאחר כנס רפ"י, למרחב, 9 ביולי 1969
  37. ^ מזכירות מפ״ם דנה בסיכום ההצעות לועידה, על המשמר, 21 בדצמבר 1972
  38. ^ ישעיהו אביעם, מ. בגין מציע לחדול מ'תעמולה זואולוגית', מעריב, 20 באוגוסט 1973
  39. ^ רוביק רוזנטל, העבודה מתחה פנים, הרימה את החזה ועלתה על ט״טם, חדשות, 3 באפריל 1992
  40. ^ בסינרמה הונחה פצצת זמן לפוליטיקה הישראלית, באתר גלובס, 14 במרץ 1999
  41. ^ עופרה חזה כבשה אתמול את אולם הסינרמה בתל־אביב, חדשות, 23 בנובמבר 1986
  42. ^ 4,000 הצופים שגדשו אמש את הסינרמה דרשו מיהודה ("עינים שלי") פוליקר עוד ועוד הדרנים, חדשות, 10 בדצמבר 1986
  43. ^ יוסי חרסונסקי, אמש בבידור - ספרינסגסטין שלנו, מעריב, 14 בדצמבר 1986
  44. ^ ירון פריד, דטנר וקושניר נוסעים לבלגיה, חדשות, 2 באפריל 1987
  45. ^ הסינרמה היתה אתמול מפוצצת עד אפס מקום. אלפי מעריצים לא יבלו להחמיץ את "לילה לא שקט", שלמה ארצי בהופעה שהובטח בי היא האחרונה בהחלט., חדשות, 22 במרץ 1987
  46. ^ יוסי חרסונסקי, צילום: שמואל רחמני, אמש בבידור - בחירה גרועה, מעריב, 12 בנובמבר 1986
    סי.סי. קטש להופעות בסינרמה, חדשות, 22 באוקטובר 1986
  47. ^ קליה מור, עכבר העיר תל אביב, ניק קייב החדש: דם, סקס וחיות טרף, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2010
  48. ^ יוסי בבליקי, ‏שופר של קינה, מלחמה ואקסטזה, באתר גלובס, 15 באוגוסט 1999
    יואב קוטנר, ‏זמרת גדולה עם שפם, באתר גלובס, 6 במאי 2004
  49. ^ יוסי בבליקי, ‏ארץ הצלילים שבקרקעית הים, באתר גלובס, 8 בנובמבר 1999
  50. ^ מערכת וואלה!‏, הדוכס של הרוק הגיע לתל-אביב, באתר וואלה, 5 ביולי 2000
  51. ^ גדי להב‏, רדיוהד הפכו את הסינרמה למקדש, באתר וואלה, 8 ביולי 2000
    ארי קטורזה, ביקורת הופעה: רדיוהד בישראל, באתר ynet, 8 ביולי 2000
  52. ^ אביב רון, רוק בבית האבות, באתר ynet, 11 בנובמבר 2000
  53. ^ קזבלן בלוקשרמל, "העולם הזה", גיליון 1871 מ-11 ביולי 1973, עמוד 38
  54. ^ עטרה אפק, בשבת האחרונה עלה על במת הסינרמה בתל־אביב המחזמר המדובר "שיער", חדשות, 10 ביולי 1991
    יואב בירנברג, אמא, אנחנו צריכים להתפשט, חדשות, 29 באפריל 1991
  55. ^ ynet, הערב - טקס "מסך הזהב", באתר ynet, 25 באוקטובר 2000
  56. ^ "מסך הזהב" פרץ את מחסום החדשות, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000
  57. ^ ניר קיפניס, ‏הסטייל, הלוק והטאץ', באתר גלובס, 18 בנובמבר 1999
    בטלעד שוקלים לא להעביר בשידור חי את טקס פרסי האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2001
  58. ^ להקת "דה לה גוארדה" מארגנטינה תופיע בתל אביב, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2003
    רינת אבולעפיה, ‏רקוויאם לחלום, באתר גלובס, 4 בפברואר 2004