משה בן שלמה מסלרנו

רב ופילוסוף מחכמי איטליה בתקופת הראשונים

רבי משה בן שלמה מסלרנו חי ופעל במחצית הראשונה של המאה ה-13, (נפטר ב-30 בינואר 1279), הוא היה רב ופילוסוף מחכמי איטליה בתקופת הראשונים. המפרש הראשון ל"מורה נבוכים" לרמב"ם.

משה בן שלמה מסלרנו
עיסוק פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 1279 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

תאריך לידתו של רבי משה מסלרנו אינו ידוע, אך היסטוריונים מעריכים כי חי במחצית הראשונה של המאה ה-13. תאריך פטירתו נודע בעקבות גילוי קברו בשנת 1963 על המצבה נכתב: "ציון זה של החכם מרנא ר' משה בר שלמה נ"ע שנפטר בט"ו ימים לירח שבט שנת ל"ט לפרט".[1] מעט מאוד ידוע על חייו ופועלו. הוא היה תלמידו של רבי יעקב בן אבא מרי אנטולי ומחסידיו ופרשניו של הרמב"ם, וכן קיים מפגשים ודיונים רבים עם מלומדים נוצריים על הפרשנות למורה הנבוכים וכן על פילוסופיה ועל תאולוגיה נוצרית. בנוסף, לקח חלק פעיל בפולמוס הרמב"ם.[2]

כתביו

עריכה

ארבעה חיבורים פרי עטו של רבי משה מסלרנו ידועים למחקר: הראשון, הוא הפירוש למורה הנבוכים לרמב"ם – חיבור זה כלל את הפירוש השיטתי, המלא, הראשון לשני חלקיו הראשונים של מורה נבוכים, ונכתב כמה עשרות שנים בלבד לאחר מותו של הרמב"ם. פירוש זה זכה, ככל הנראה, לתפוצה רחבה והוא השתמר באחד-עשר כתבי-יד, אך טרם הובא במלואו לדפוס.[3] החיבור השני של משה מסלרנו הוא מילון מונחים עברי-איטלקי של מושגים פילוסופיים אשר שימשו בסיס לדיוניו הרבים עם המלומדים הנוצריים. תפוצתו של החיבור הייתה גדולה מאוד והוא שימש ככלי עזר ללימוד המונחים הסכולסטיים וההגות הרמב"מית.[4] החיבור השלישי, מאמר האמונה, הוא חיבור פולמוסי מיליטנטי. כתב היד של חיבור זה לא שרד, אולם הוא מוזכר בכתבים אחרים של משה מסלרנו.[5] חיבורו הרביעי, הטענות מכיל תיעוד של ויכוחים ודיונים שניהל רבי משה מסלרנו עם אנשי דת ומלומדים נוצרים אחרים, בעיקר בסוגיות פילוסופיות-תאולוגיות והפרשנות למורה הנבוכים. הוא מאופיין ברמה גבוהה של אינטלקטואליות וראציונליות והוא הניסיון הראשון להתווכח עם עיקרי האמונה הנוצרית בהתבסס על הרמב"ם והפילוסופיה האריסטוטלית.[6][7]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יוסף סירמונטה, "הערותיהם של רבי משה מסלרנו ושל ניכולאוס מייובינאצו למורה נבוכים (חלק א' פרקים נ"ב- נ"ג)", עיון 20, 1969, עמ' 212-240.
  2. ^ ליאור יערי-דולב, "וטענתי עליהם": בחינה היסטורית של החיבור "הטענות" לרבי משה בן שלמה מסלרנו, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון, 2015, עמ' 15-25
  3. ^ אשר בנימין, "פירוש רבי משה בן שלמה מסלרנו לפרקי הנבואה שבמורה הנבוכים לרמב"ם: מהדורה ביקורתית עם מבוא והערות", אוניברסיטת בן -גוריון, 2005
  4. ^ Joseph Sermoneta, Un Glossario Filosofico Ebraico-volgare del Tredicesimo Secolo, Lessico Intellettuale Eruropeo, Istituto di filosofia dell’Universita di Roma, Centero Nazionale delle Ricerche, Rome: Ateneo, 1969
  5. ^ החיבור מוזכר בכתב היד של "הטענות"
  6. ^ Simon Stanislaus, Mose ben Salomo von Salerno und seine philosophischen Auseinandersetzungen mit den Lehren des Christentums, Ohlau: H. Eschenhagen, 1931
  7. ^ משה בן שלמה מסלרנו, הטענות, כתב יד ברסלאו: 59, 1587