תלתן

תִּלְתָּן (שם מדעי: Trifolium) הוא סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים בעלי עלים תלתניים לרוב ממשפחת הקטניות, הכולל כ-299 מינים שונים, מהם כ-47 בישראל וסביבתה. התלתן נפוץ ביותר בחצי הכדור הצפוני, אך מינים רבים מצויים גם בדרום אמריקה ובאפריקה, במיוחד באזורים הרריים גבוהים ממוזגים, סובטרופיים ועד טרופיים. בשל כך, התלתן הוא סוג בעל תפוצה קוסמופוליטית. התפשטותו לאזורים נוספים, כמו מזרח צפון אמריקה ואוסטרליה, התרחשה בעיקר בעקבות פעילות אנושית.

תלתן
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קטניתאים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	פרפרניים
סוג:	תלתן
מינים
כ-250 מינים
שם מדעי
Trifolium ‏ליניאוס
תחום תפוצה

תלתן תריסני

המאפיינים העיקריים: העלים תלתנים, כלומר מורכבים בדרך כלל משלושה עלעלים, ומכאן נגזר שמם המדעי והעברי (מלטינית: "טרי" = שלוש, "פוליום" = עלה). הפרחים פרפרניים והם מסודרים בשיבולים או בקרקפות צפופות, כאשר כל פרח ניכר בבירור. לפרחים גביע בעל חמש שיניים ירוקות וחמישה עלי כותרת בצבעים מגוונים. כמו בשאר הפרחים בתת-משפחת הפרפרניים, לפרח עשרה אבקנים ועמוד שחלה אחד.

למיני התלתן ישנה חשיבות גבוהה באקולוגיה ובחקלאות, כמקור מזון לבעלי חיים וכגידול כיסוי המשפר את איכות הקרקע ופוריותה. בדומה לקטניות אחרות, גם לצמחי התלתן יש פקעיות זעירות על שורשיהם, המכילות חיידקים סימביוטיים מקבעי חנקן מסוג ריזוביום. חיידקים אלה מסוגלים לקשור חנקן אטמוספירי ולהפוך אותו לתרכובות חנקניות מסיסות במים וזמינות לצמחים. בשל תכונה זו, נהוג לעיתים לזרוע תלתן בשדות ולאחר מכן לחרוש אותם, בתהליך המכונה "דישון ירוק". תהליך זה מעשיר את הקרקע במלחי חנקן ובחומר אורגני הזמינים לגידול הבא.

מורפולוגיה

הסוג תלתן (Trifolium) כולל צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים נמוכים עם גבעולים זקופים, מזדקפים או שרועים. לפעמים יש להם קני שורש זוחלים כאשר הגבעולים משתרשים במפרקיהם.

העלים מסורגים, לעתים רחוקות נגדיים, ומורכבים-תלתניים (בישראל), כלומר עלים המורכבים משלושה עלעלים. לעיתים רחוקות, במינים אמריקאיים, ישנם 5 עד 9 עלעלים. שלושת העלעלים דומים זה לזה בצורתם ובגודלם ויוצאים מנקודה אחת או שהעלעל האמצעי נישא על פטוטרית ארוכה יותר. העלעלים אינם מלווים בלוואים. אבל זוג לוואים מצויים בבסיס פטוטרת העלה והם מעורים באופן חלקי בה. הלוואים של העלה שונים באופן ניכר מהעלעלים בגודלם או בצורתם או בשניהם יחד, ושפתם תמימה או לעתים רחוקות משוננת.

מבין 47 המינים הגדלים בישראל ב-7 מינים העלעל האמצעי נישא על פטוטרית ניכרת, בשאר המינים שלושת העלעלים חסרי פטוטרית. שפת העלעל תמימה או משוננת. טרף העלה מחוסר בלוטות או שערות בלוטיות ואינו בעל ריח חריף.

התפרחות חיקיות (יוצאות מחיק עלים) או אמיריות (בקצות גבעולים), לעתים קרובות התפרחת היא אשכול דמוי קרקפת או שיבולת או סוכך. היא נישאת על עוקץ או יושבת, וכוללת פרחים רבים או לעתים נדירות פרחים מעטים. לפעמים הפרחים מלווים בחפים קטנים חופשיים או מאוחים, משתיירים או נושרים (ולפעמים חסרים). לעיתים החפים החיצוניים מאוחים למעטפת משוננת או בעלת אונות.

הפרחים פרפרניים, דו-מיניים, נישאים על עוקצים או יושבים, כולם פוריים. במינים מסוימים ייתכן שרק החיצוניים (התחתונים) פוריים בתפרחת.

הגביע הוא דמוי צינור או דמוי פעמון, בעל 5 שיניים שוות או בלתי שוות זו לזו, לעתים דו-שפתני. לגביע 5, 10 (30 או 36) עורקים. לוע הגביע פתוח או סגור על ידי קבוצת שערות או עיבוי טבעתי (קלום). צינור הגביע מתנפח לעיתים ונעשה כשלחופית.

הכותרת פרפרנית, נושרת או משתיירת לאחר ההפריה, צבעה לבן, צהוב, סגול, ורוד, לילך או ארגמן. חרטום הסירה בכותרת קהה.

האבקנים עשרה, מהם תשעה מאוחים בזירים שלהם לצינור ואחד נותר מפורד (חופשי). בסיס הזירים מעובה.

השחלה עילית, יושבת או נישאת על עוקץ, ומורכבת מעלי שחלה אחד. במרכז צינור האבקנים עולה עמוד שחלה נימי שמחוסר קבוצות שערות..

הפרי הוא תרמיל קרומי זעיר, דמוי ביצה, מוארך או דמוי סרגל, וחבוי כולו או רובו בתוך צינור הגביע או הכותרת. לעיתים רחוקות חלקו בולט מעט החוצה. התרמיל בעל מגורה אחת ואינו נפתח בעת ההבשלה ובתוכו זרע אחד או שניים, לעיתים נדירות ארבעה עד שמונה זרעים.

הזרעים דמויי ביצה או כדור-מוארך, ולעיתים דמויי כליה או עדשה.

יחידת הפצה היא הזרע, הגביע מתפרה, הפרח השלם על תרמילו, התפרחת בחלקה או בשלמותה, ואף קטעי צמח או צמחים שלמים על תפרחותיהם.

תפוצה ובתי גדול

התלתן נפוץ ביותר בחצי הכדור הצפוני, אך מינים רבים מצויים גם בדרום אמריקה ובאפריקה, במיוחד באזורים הרריים גבוהים ממוזגים, סובטרופיים ועד טרופיים. בשל כך, התלתן הוא סוג בעל תפוצה קוסמופוליטית. התפשטותו לאזורים נוספים, כמו מזרח צפון אמריקה ואוסטרליה, התרחשה בעיקר בעקבות פעילות אנושית. מיני התלתן מגלים יכולות התאקלמות והתבססות עצומה, והם מצויים בבתי גדול רבים ומגוונים, כגון מדרונות הרים, ביערות, בין עצי יער בשוליו ובקרחות, באחוובעמקי הרים גבוהים של האזור האלפיני, אפשר למצוא כמה מינים היוצרים כרים טיפוסיים גם ברום של 4,000 מ' ומעלה, הרבה מעבר לגבול היער.

בישראל 47 מינים את כולם ניתן למצוא בצפון הארץ. בישראל ובשכנותיה משמש בעיקר תלתן אלכסנדרוני כגידול שדה. מוצאו ממזרח הים התיכון והוא עמיד בקרה, בשרב, ובמליחות.

בישראל וסביבתה התלתן מאכלס מגוון רחב של סוגי קרקעות בבתי גדול משניים, כגון שדות, מעזבות, מקומות לחים וצידי דרכים, אך גם באזורי ביצה ובמקומות פתוחים או מופרים. בתי גידול משניים הם סביבות שבהן התפתח צמחייה לאחר הפרעה או שינוי בבתי הגידול הראשוניים (הטבעיים). הפרעות אלו יכולות להיות תוצאה של פעילות אנושית, כמו חקלאות, בנייה, כריתת יערות או זיהום, או תהליכים טבעיים כמו שריפות, הצפות או סופות. בבתי גידול משניים, התלתן מסוגל לנצל את התנאים המשתנים בסביבות אלו ולהתחרות עם מינים אחרים, מה שהופך אותו לנפוץ בבתי גידול משניים.

שמושים

לתלתן חשיבות רבה במשק החקלאי. הוא משמש למרעה צאן ובקר (בלוויית דגנים) ולמספוא, למרעה דבורים, לזבל ירוק ולטיוב האדמה. תלתן ממלא תפקיד חשוב במחזור הזרעים כצמח המעשיר את הקרקע בתרכובות חנקן ובחומר אורגני הזמינים לגידול הבא.

תלתן ארבע-עלי

תלתן ארבע-עלי

תלתן ארבע עלי (עלה תלתן בעל ארבעה עלעלים) הוא וריאציה נדירה של התלתן הרגיל. משערים כי היווצרות עלה תלתן בעל ארבעה עלעלים מושפעת מתנאי הסביבה כגון: סוג הקרקע, זיהום האוויר ותנאי הגידול, אך יכולה להופיע אף כמוטציה אקראית. מספר העלעלים הגדול ביותר שהתגלה בעלה תלתן יחיד היה 63, וקיימות וריאציות של מספר עלעלים בין 2 ל-18. ההסתברות למצוא תלתן בעל ארבעה עלעלים ויותר היא 1 ל-10,000.

תלתן חמש-עלי

סמליות

התלתן, ובמיוחד הווריאציה בעלת ארבעת העלים שלו, נחשב לסמל למזל טוב על פי האמונה הטפלה הרווחת בפולקלור המערבי. על פי המסורות האיריות, לכל עלעל יש משמעות סמלית: העלעל הראשון מסמל תקווה, השני מסמל אמונה, השלישי מסמל אהבה והרביעי מסמל מזל.

שימוש סמלי בתלתן:

• הסמל האירי המסורתי לשילוש הקדוש, שנטבע על ידי פטריק הקדוש, הוא התלתן (למרות שהוא מזוהה לעיתים גם עם החמציץ שגם הוא בעל שלושה עלעלים).
• סמל עלה התלתן בצבע שחור משמש כאחד מארבעת סוגי הקלפים במשחקי קלפים- ♣.
• תלתן משמש כפרח הלאומי של דנמרק.
• באנגלית, מחלף בעל ארבעה גשרים מקשרים נקרא מחלף עלה-תלתן.

תלתן במקורות

השם תלתן מופיע במשניות כמה פעמים (למשל: ערלה ג, ו, מעשרות ד, ו, תרומות י, ה, ועוד) אך כיום מזהים את התלתן של המשנה עם הצמח גרגרנית יוונית (חילבה).

מינים הנפוצים בישראל

התלתן הוא הסוג השני (לאחר הקדד) בצמחיית ישראל, מבחינת מספר המינים הגדלים בישראל.
ישראל וסביבתה ישנם 47 מיני תלתן הגדלים בר, ביניהם:

1. תלתן אלכסנדרוני (Trifolium alexandrinum)
2. תלתן ארץ ישראלי (Trifolium palaestinum)
3. תלתן בואסיה (Trifolium boissieri)
4. תלתן דגול (Trifolium billardieri)
5. תלתן דל פרחים (Trifolium pauciflorum)
6. תלתן הארגמן - (Trifolium purpureum Loisel)
7. תלתן הבצות (Trifolium fragiferum)
8. תלתן הדור (Trifolium speciosum)
9. תלתן הכדורים (Trifolium pilulare)
10. תלתן הפוך (Trifolium resupinatum)
11. תלתן זוחל (Trifolium repens)
12. תלתן חקלאי (Trifolium campestre)
13. תלתן ישראלי (Trifolium israeliticum)
14. תלתן לביד (Trifolium tomentosum)
15. תלתן מאדים (Trifolium erubescens)
16. תלתן משוחלף (Trifolium physodes)
17. תלתן נימי (Trifolium micranthum)
18. תלתן פלשתי (Trifolium philistaeum)
19. תלתן צמיר (Trifolium eriosphaerum)
20. תלתן קלוסי (Trifolium clusii)
21. תלתן תת-קרקעי (Trifolium subterraneum)
22. תלתן תריסני ( Trifolium clypeatum)

גלריה

• 
  תלתן הקצף
• 
  תלתן כוכבני
• 
  תלתן חקלאי
• 
  תלתן קיפודני
• 
  עלי תלתן

קישורים חיצוניים

• תלתן, באתר ITIS (באנגלית)
• תלתן, באתר NCBI (באנגלית)
• תלתן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• תלתן, באתר Tropicos (באנגלית)
• תלתן, באתר GBIF (באנגלית)
• תלתן, באתר IPNI (באנגלית)
• תלתן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תלתן, דף שער בספרייה הלאומית