ביאור:שמות לג: הבדלים בין גרסאות בדף

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵךְ עֲלֵה {{ב|מִזֶּה|ממדבר סיני}}, אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר "לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה".

וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ {{ב|מַלְאָךְ|השגחת ה'}}, וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.

אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה, {{ב|פֶּן אֲכֶלְךָ|שמא אכלה אותך, אם אשגיח מקרוב, כאשר תחטא}} בַּדָּרֶךְ.

וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, וַיִּתְאַבָּלוּ, וְלֹא {{ב|שָׁתוּ|שמו, לבשו}} אִישׁ {{ב|עֶדְיוֹ|את תכשיטיו (בגלל האבל)}} עָלָיו.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף, {{ב|רֶגַע|אם לרגע}} אֶחָד אֶעֱלֶה {{ב|בְקִרְבְּךָ|בתוכך, כלומר, אשגיח עליך מקרוב}} וְכִלִּיתִיךָ, וְעַתָּה {{ב|הוֹרֵד|המשיכו להתאבל על ידי הורדת}} עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.

{{ב|וַיִּתְנַצְּלוּ|הורידו}} בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב.

וּמֹשֶׁה {{ב|יִקַּח|היה לוקח במשך תקופה}} אֶת הָאֹהֶל {{ב|וְנָטָה לוֹ|ושם אותו בשבילו}} מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ {{ב|אֹהֶל מוֹעֵד|על שם המשכן שה' הוציא משם את שכינתו עכשיו}}, וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ יְהוָה יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ, וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה.

וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל, {{ב|וְדִבֶּר|וקול מה' יצא מתוך עמוד הענן}} עִם מֹשֶׁה.

וְרָאָה כָל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל, וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲוּוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה: רְאֵה, אַתָּה אֹמֵר אֵלַי "הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה" וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי {{ב|אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי|מה טיבו של המלאך שתשלח עימי ([[ביאור:שמות לב#לד|לעיל לב, לד]])}}, וְאַתָּה אָמַרְתָּ {{ב|יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם|הכרתי אותך, משה, בשמך הפרטי (היית חשוב בעיני)}} וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי.

וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת {{ב|דְּרָכֶךָ|יחסך כלפי בני האדם, כלומר תלוה אותנו בעצמך, כך שנכיר אותך במהלך הדרך}} וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, {{ב|וּרְאֵה|ואני מבקש שתסלח לעם, כי הוא העם שלך}} כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה.

וַיֹּאמַר: {{ב|פָּנַי יֵלֵכוּ|אלך בעצמי}} {{ב|וַהֲנִחֹתִי לָךְ|ואתן לך מנוחה. כלומר, אשגיח עליך בעצמי (אך לא על יתר העם)}}.

{{ב|וַיֹּאמֶר אֵלָיו|משה לה'}}: "אִם אֵין {{ב|פָּנֶיךָ הֹלְכִים|אם לא תלך בעצמך ללוות אותנו בדרך}}, אַל תַּעֲלֵנוּ {{ב|מִזֶּה|מפה, מהמדבר (לארץ)}}.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: גַּם אֶת הַדָּבָר {{ב|הַזֶּה|שאשגיח בעצמי על העם}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם.

וַיֹּאמַר: הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ.

וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל {{ב|טוּבִי|מידותי הטובות}} עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ, {{ב|וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן|ואני חונן רק את מי שראוי לחנינה}} וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם.

{{ב|וַיֹּאמֶר|ואמר ה', אבל}} לֹא תוּכַל לִרְאֹת {{ב|אֶת פָּנָי|התגלות שתסביר את כל דרכי הנהגתי}}, כִּי לֹא {{ב|יִרְאַנִי|האדם לא יכול להבין את מחשבתו של ה' בעודו בחיים}} הָאָדָם וָחָי.

וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה מָקוֹם {{ב|אִתִּי|שמור וידוע לי}}, וְנִצַּבְתָּ עַל {{ב|הַצּוּר|הסלע המוכר לך מהר סיני}}.

וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ {{ב|בְּנִקְרַת|במערת}} הַצּוּר, {{ב|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ|ואשים את כפי כמסך, כדי שלא תראה את פני}} עַד עָבְרִי.