פסיכולוגיה חברתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־13:34, 11 באוגוסט 2024

פסיכולוגיה חברתית (מאנגלית: Social Psychology) היא ענף מענפי הפסיכולוגיה, תחום מחקרי ויישומי, שבמסגרתו נחקרת השפעת הזולת (יחידים וקבוצות) על מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו של הפרט. פסיכולוגיה חברתית עוסקת בהתנהגות אנושית שהיא תוצאה של הקשר בין מצבים נפשיים למצבים חברתיים. היא חוקרת את התנאים החברתיים שבהם נוצרות מחשבות, רגשות והתנהגויות, וכיצד משתנים אלה משפיעים על אינטראקציות חברתיות.^[1]

ככלל, הפסיכולוגיה החברתית מיישמת מונחים וממצאים מתחום הסוציולוגיה יותר מכל תחום פסיכולוגי אחר.

היסטוריה

מחקרו של נורמן טריפלט משנת 1898 נחשב למחקר האקדמי הראשון בתחום הפסיכולוגיה החברתית. המחקר עסק בהתנהגות קבוצתית אצל ילדים.^[2] יש הטוענים כי זה אינו המחקר הראשון בתחום.^[3] בשנת 1908 יצאו לאור שני ספרי הלימוד הראשונים בתחום, הראשון מאת הפסיכולוג וויליאם מקדוגל (אנ') והשני מאת הסוציולוג אדוארד אלסוורת' רוס (אנ').^[4]

דמות נוספת שהשפיעה על התפתחות הפסיכולוגיה החברתית היא פלויד אלפורט, (אנ') פסיכולוג אמריקאי שנחשב, לעיתים קרובות, ל"אבי הפסיכולוגיה החברתית הניסויית", ומילא תפקיד מפתח בהפיכת הפסיכולוגיה החברתית לתחום לגיטימי במדעי ההתנהגות. תרומתו של אלפורט להתפתחות המוקדמת של הפסיכולוגיה החברתית הייתה שילוב ניסויים מעבדתיים מבוקרים שסיפקו את הקפדנות הדרושה לקידום הפסיכולוגיה החברתית כמדע ומחקר על תופעות קבוצתיות והשפעתן על הפרט כחלק משדה הפסיכולוגיה.^[4]

עד 1930 ביססה את עצמה הפסיכולוגיה החברתית כתת-דיסציפלינה חשובה בפסיכולוגיה. עם תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 נשלטה הפסיכולוגיה החברתית האמריקאית על ידי הגישה האינדיבידואליסטית בהשראת אלפורט, בעוד שהפסיכולוגיה החברתית האירופית עדיין שיקפה מושגים מוקדמים יותר של תודעה קבוצתית.^[4]

בין מלחמות העולם חידדו הפסיכולוגים החברתיים קורט לוין ולאון פסטינגר את הגישה הניסיונית לחקר התנהגות, וקידמו את הפסיכולוגיה החברתית כדיסציפלינה מדעית קפדנית.^[1] בין ההתפתחויות הבולטות בשנים אלו הייתה פיתוח תאוריית התסכול-תוקפנות, התמקדות המחקר בנושא עמדות בעקבות החשיבות הגוברת של מחקרי דעת קהל בארצות הברית, מחקרם הראשון של דניאל כץ וקנת ברילי בתחום סטיראוטיפים אתניים ועבודתו של ג'ורג' הרברט מיד על צמיחתו של האני בתהליך האינטראקציה החברתית, במיוחד בדרך של תקשורת לשונית. קורט לוין פיתח את תאוריית השדה המסבירה את האינטראקציה בין הפרט לסביבה, והיא מהווה בסיס למחקר על דינמיקה קבוצתית.^[4]

אחרי מלחמת העולם השנייה ובעקבותיה ערכו פסיכולוגים חברתיים, ביניהם מוזאפר שריף (אנ') וסולומון אש, מחקרים בנושא קונפורמיות. כמו כן נערך ניסוי מילגרם בנושא ציות לסמכות,^[1] שהושפע ממשפט אייכמן. ניסוי הכלא של סטנפורד הוא נקודת ציון בכללי אתיקה בניסויים בפסיכולוגיה חברתית. הניסוי בחן התנהגות של גברים צעירים בתנאים שדימו חיי כלא. הניסוי נערך באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1971 על ידי צוות חוקרים בראשות הפסיכולוג פיליפ זימברדו.

נושא מחקר נוסף שהתפתח הוא תלות הדדית. תאוריית התלות ההדדית מציעה מודל תאורטי לשאלה כיצד תלות הדדית משפיעה על התנהגותם של אנשים ביחס לתוצאות שכל אחד מהם רוצה להשיג.^[4]

בשנת 1957 הציג לאון פסטינגר את תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, שיש הסבורים שהיא התיאוריה המשפיעה ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה החברתית.^[4] ב-1968 הציג וולטר מישל (אנ') תיאוריה שהשפיעה רבות על הפסיכולוגיה בתחום האישיות. לטענתו, אישיותו של אדם אינה קבועה, אלא תלויה באינטראקציות שבין נטיותיו לבין המצבים שבהם הוא פועל. במילים אחרות, אופיו של אדם משתנה ומתעצב על-ידי סך כל המצבים שבהם הוא התנסה.^[4]^[5]

התנועה לזכויות האזרח שנלחמה לסיום האפליה כנגד אפרו-אמריקאים, השפיעה באופן דרמטי גם על סדר היום המחקרי בתחום. מחקר על הגורמים וההשלכות של דעות קדומות ואפליה הפך לפופולרי, ושימש בסיס תאורטי להתערבויות מאוחרות יותר.^[4]

ב-1947 נפתחה באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה חטיבת הפסיכולוגיה החברתית וכמעט שלושים שנה אחרי, בשנת 1974, הפכה החטיבה לארגון עצמאי: החברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית (Society for Personality and Social Psychology). ב-1996 נוסד האיגוד האירופי לפסיכולוגיה חברתית ניסויית.^[4] לצד הקמת ארגונים מקצועיים, כתבי עת אקדמיים החלו להתפרסם בתחום.

תיאוריות ומושגי ליבה

למידה

בני אדם אוספים זיכרונות רבים על חוויותיהם עם אנשים אחרים, ומשתמשים במידע זה כדי ליצור תחזיות לגבי אופן הפעולה של אנשים בעתיד. ידע זה נרכש באמצעות למידה. חקר הלמידה קשור קשר הדוק לאסכולה הביהביוריסטית של הפסיכולוגיה. למידה אופרנטית או התניה אופרנטית היא תהליך של למידה התנהגותית המבוסס על חיזוקים וענישה. ההנחה היא שהתנהגות שמקבלת חיזוקים מגדילה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה בעתיד, בעוד התנהגות שמקבלת עונשים מפחיתה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה. למידה אופרנטית יכולה לענות על שאלות שקשורות לתחום הפסיכולוגיה החברתית כגון: כיצד נדע מהן התנהגויות שמתאימות למצב חברתי כלשהו? או מהן התנהגויות שמתאימות לאינטראקציות חברתיות מסוימות ואיזה אינן מתאימות לסיטואציה כלשהי?^[6]

בנוסף ללמידה אופרנטית, הפסיכולוגיה החברתית עוסקת גם בלמידה באמצעות תצפית או חיקוי. למידה באמצעות צפייה היא צורת למידה שאנו משתמשים בה ביכולות הקוגניטיביות שלנו כדי לזכור ולהסיק מסקנות על בסיס ניסיונם של אחרים על מנת שנוכל לשנות את התנהגותנו. אדם צופה בהתנהגותו של אחר בשעה שקיבל חיזוק או עונש, ואחר כך מתנהג באופן דומה למדי או נמנע מפעולה מסוימת. למידה באמצעות תצפית שימושית מכיוון שהיא מאפשרת לבני אדם ללמוד בלי לעסוק בפועל במה שעלול להיות מסוכן.^[6]

סכמה

התוצאה של הלמידה היא ידע, וידע זה מאוחסן בסכמות. במוח, הסכמות שלנו שוכנות בעיקר בקליפת המוח הקדם-מצחית. חלק זה של המוח הוא החלק "החברתי". סכמה קוגניטיבית היא מבנה מנטלי, הכולל מכלול של ידע ועמדות של אדם כלפי נושא מסוים (אובייקטים, אנשים ומצבים). הסכמה מאפשרת לארגן כמויות גדולות של מידע באופן יעיל.^[7] בהתאם לכך, הסכמה היא אחד המנגנונים הקוגניטיביים המאפשרים לנו לעצב תפיסת עולם יציבה.^[8] הסכמה יוצרת אצלנו ציפיות ומאפשרת לנו לנסות לנבא מה יקרה בעתיד, וכאשר אנו קולטים מידע חדש אנו נוטים לפרש אותו בהשפעת הסכמה שיש לנו אודותיו. יש מספר סוגים של סכמות: סכמת תסריט, סכמת עצמי וסכמת אישיות.

תפיסה עצמית

תפיסה עצמית היא האופן שבו בני אדם תופסים את יכולותיהם, חולשותיהם, עמדותיהם וערכיהם,^[9] לרבות אמונות לגבי תכונות האישיות, המאפיינים הגופניים, היכולות, הערכים, המטרות והתפקידים שלנו בעולם.^[10] התפיסה העצמית מורכבת ממערכת של אמונות ותפיסות המאורגנות כסכמה קוגניטיבית.^[7]

לאורך הילדות וגיל ההתבגרות, התפיסה העצמית הופכת מופשטת ומורכבת יותר ומתארגנת בסכימות. בבגרות, התחושה העצמית גדלה באופן משמעותי. כבוגרים, אנחנו מחזיקים במגוון רחב של סכימות, אנו יכולים לנתח את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו, ומבינים שלאנשים אחרים יש מחשבות שונות משלנו.^[10]

אחת הדרכים ללמוד על התפיסה העצמית של אדם היא באמצעות שאלון דיווח עצמי. זהו כלי שבו המשיבים עונים על סדרת שאלות או מדרגים הצהרות הקשורות לתפיסה העצמית. למרות שלכל אדם יש תפיסה עצמית ייחודית, אפשר לזהות, מניתוח על בסיס הדיווח האישי, מספר מאפיינים משותפים. למשל, מאפיינים גופניים הם מרכיב חשוב בתפיסה העצמית, והם מוזכרים על ידי רבים כשהם מתארים את עצמם. מאפיינים גופניים חשובים לתפיסה העצמית שלנו, מכיוון שאנו מבינים שאנשים אחרים משתמשים בהם כדי לשפוט אותנו. לעיתים קרובות אנשים מפרטים את המאפיינים הפיזיים הייחודים להם לחיוב או לשלילה ("יש לי עיניים ירוקות", "יש לי משקל עודף"). מאפיין נוסף של התפיסה העצמית משקף את החברות שלנו בקבוצות החברתיות שאנו משתייכים אליהן ואכפת לנו מהן. התייחסויות נפוצות בהקשר זה קשורות למקצוע, דת או ארגון שאליו משתייך הפרט ("אני אמנית", "אני בודהיסט" או "אני סטודנטית באוניברסיטת אמסטרדם").^[10]

עמדה

בפסיכולוגיה חברתית, עמדה היא הערכה נלמדת ומשפיעה על מחשבה ופעולה. לאורך רוב המאה ה-20, המחקר האמפירי של עמדות עמד בלב הפסיכולוגיה החברתית. עמדות יכולות להיגזר ממידע רגשי (רגשות), מידע קוגניטיבי (אמונות) ומידע התנהגותי (חוויות). לעיתים קרובות מידע מסוגים אלה מנבא בדיוק טוב למדי התנהגות או פעילות מסוימת. הנאה מגלידת שוקולד או תמיכה בערכים של מפלגה פוליטית מסוימת הן דוגמאות לעמדות. עמדות כרוכות בהעדפות, למשל "הוא לא אוהב לקרוא" או "אני אוהבת את אחותי". אמירות כגון אלו מדגישות שעמדות הן חלק חשוב מהגדרת העצמי; העמדות מקשרות את התפיסה העצמית לאובייקט, ולכן הן חלק מהותי ממי שאנחנו.^[11]

עמדות אינן חשובות במידה שווה. יש חשובות יותר מאחרות, משום שהן מועילות לנו יותר ובכך משפיעות יותר על חיי היומיום שלנו. עוצמת העמדה מוערכת לפי המהירות שבה היא עולה בראשנו. יש עמדות חזקות שמנחות את פעולותינו וכמעט שאיננו משנים אותן. ככל שאנו מבטאים אותן, כך הן מתחזקות.^[11] בכל מצב נתון אנשים מושפעים ממספר גורמים ולכן עמדות כלליות אינן תמיד מנבאות היטב התנהגות ספציפית. לדוגמה, אדם עשוי להיות מוטרד מאיכות הסביבה אך ברגע נתון אינו ממחזר בקבוק פלסטיק עקב סיבות מסוימות.

אחת התאוריות הידועות במאה ה-20 בתחום העמדות היא תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי. לפי תיאוריה זו, עמדות חייבות להיות עקביות ולוגיות. אי התאמה בין העמדות מוביל לחוסר נוחות או מתח, שעלול להניע שינוי בעמדות או בהתנהגות. אצל בני האדם טמון רצון חבוי שמטרתו לשמור על עקביות בין עמדותיהם ותפיסותיהם לבין התנהגותם בפועל.

עמדות קשורות למספר תחומים אחרים של הדיסציפלינה, כגון קונפורמיות, משיכה בין אישית (אנ'), תפיסה חברתית ודעות קדומות.

שכנוע

שכנוע היא שיטת השפעה פעילה המנסה באמצעים רציונליים או רגשיים לגרום לאנשים לקבל או לאמץ גישה, רעיון כלשהו או התנהגות מסוימת. שכנוע מסתמך על דיאלוג ולא על הפעלת לחץ משמעותי או כפייה. הניסיון לשכנע יכול להיות יומיומי (לשכנע ילד לצחצח כל יום שיניים) או חד-פעמי (ביום הבחירות, לשכנע מצביעים לבחור במועמד מסוים). תהליך השכנוע מושפע ממשתנים רבים הנחלקים, בדרך כלל, לחמש קטגוריות עיקריות:

תקשורת: מתייחסת לאמינות, מומחיות, אמון ומשיכה גופנית
מסר: התבססות על היגיון או רגש (למשל, פחד), טיעונים חד-צדדיים או דו-צדדיים ותוכן אינפורמטיבי מסוגים שונים
קהל: כולל מגוון של נתונים דמוגרפיים, תכונות אישיות והעדפות
אמצעי תקשורת: אינטראקציות פנים אל פנים, רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכו'
הקשר: כולל סביבת הפעילות ודינמיקה קבוצתית.

קוגניציה חברתית

קוגניציה חברתית היא גישה מרכזית בתאוריה ובמחקר בפסיכולוגיה חברתית, והיא מתמקדת בחקר התפקידים של ייצוגים ותהליכים מנטליים בקביעת התנהגויות ושיפוט חברתי. חלק מהשאלות שקוגניציה חברתית מבקשת לענות עליהן הן: כיצד אנו צוברים ידע על עצמנו, על אחרים ועל מצבים חברתיים? כיצד ידע חברתי זה משפיע על השיפוטים, על ההחלטות ועל ההתנהגויות שלנו? וכיצד משפיעים הרצונות והרגשות שלנו על עיבוד מידע חברתי?

התפתחות חברתית מתבססת על תהליכי קוגניטיביים שונים, שבאמצעותם מסוגל הפרט לעקוב אחרי התנהגות של אחרים ולהבינה. קוגניציה חברתית מתייחסת לשרשרת תהליכים הנדרשים כדי שהאדם יוכל להבין אנשים אחרים. היא כוללת יכולות תפיסתיות בסיסיות המאפשרות לנו להבחין בין אנשים לחפצים. ברמה גבוהה יותרף קוגניציה חברתית מאפשרת לנו לעשות אינטגרציה בין מספר רמזים חברתיים שונים (למשל כיוון המבט, הבעת הפנים, אינטונציה של הקול ועוד). ולפרש לפיה את התנהגותו של האחר, ומתוך כך להבין את כוונותיו, אמונותיו ורגשותיו, והאופן שבו הוא מכוון את התנהגותו.^[12]

זיהוי רגשות היא יכולת חיונית לצורך הבנת מצבים חברתיים ולתפקוד חברתי תקין. זיהוי הבעות פנים רגשיות מהווה מרכיב מרכזי בניהול אינטראקציות חברתיות נוכח התפקיד המשמעותי שיש למידע העובר בהבעות פנים. במחקרים הרבים שנערכו בקרב ילדים ומבוגרים עם אוטיזם, התקבלו ממצאים לא אחידים לגבי היכולת לזהות הבעות פנים.^[13]

תחומי עיסוק

תחומי הפסיכולוגיה החברתית הם רבים, וביניהם: השפעת הסביבה החברתית, תפקוד האדם בקבוצה, גיבוש ושינוי עמדות, הערכה עצמית, קשרים בין-אישיים כמו אהבה רומנטית ועוד.

היא נוגעת גם בתחומים כמו פרסום, ויש פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום.

פסיכולוגיה חברתית שונה מתחומי מחקר אחרים כמו אנתרופולוגיה או סוציולוגיה מפני שהיא מתמקדת בפרט ומחויבת לרוב למחקר שמבוסס על ניסויים אמפיריים.^[14]

השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית

הפסיכולוגיה החברתית המודרנית הושפעה רבות מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לפי גישה זו, הצורה שבה אדם מפרש את הסיטואציה החברתית והמחשבות שמתעוררות אצלו בסיטואציה זו יקבעו את אופן פעולתו: האדם הוא מעין "מדען" אשר חוקר את סביבתו החברתית ומנסה להבין אותה על ידי ייחוס סיבות להתנהגויות הזולת, ואף לעיתים ייחוס סיבות להתנהגויותיו שלו עצמו.

על מנת להבין את מצבו הרגשי של האחר, אנו משתמשים בפעולות המפורשות שאדם עושה, בתוכן דבריו, בזכרונות וידע שיש לנו אודות אותו אדם ואודות מרכיבי הסיטואציה, ברמזים לא מפורשים כגון הבעות פנים ותנועות, ואף בריח. תאוריית הייחוס מנסה לתת מסגרת להבנת הדרך שבה אנו מנסים למצוא היגיון בעולם החברתי.

לימודי התחום

פסיכולוגיה חברתית איננה נלמדת כתואר ראשון בדרך כלל, אלא כתואר שני. מי שהשלים תואר ראשון בפסיכולוגיה או בתחום קרוב יכול להגיש מועמדות ללימודי פסיכולוגיה חברתית (אם מדובר בתחום קרוב סביר שיידרשו קורסי השלמה).

מחקר

פסיכולוגיה חברתית עוסקת במחקר מדעי של מחשבות, תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. המחקר עוסק באיסוף נתונים אמפיריים והבנה של תהליכי השפעה הדדיים ומתמשכים בין הפרטים בחברה. נחקרת גם השפעתם של אנשים אחרים על ההתנהגות גם כאשר הם אינם נוכחים באופן פיזי.

מבין החוקרים הבולטים בתחום: לאון פסטינגר, סטנלי מילגרם, סולומון אש, דריל בם.

דוגמאו לניסויים מפורסמים: ניסוי הכלא של זימברדו, הניסוי של מילגרם, ניסוי בנדורה, ניסוי הקונפורמיות של אש.

ראו גם

לקריאה נוספת

מדיה וקבצים בנושא פסיכולוגיה חברתית בוויקישיתוף

פסיכולוגיה חברתית, האוניברסיטה הפתוחה - (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" )

קישורים חיצוניים

יעקב אופיר, פסיכולוגיה חברתית, בלוג-הפסיכולוג שלי
פסיכולוגיה חברתית - בפרויקט המדגם
איתי להט ודן שוחט, כוחה הלא ייאמן של חברות, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
אדמיאל קוסמן, העדר האנטישמי, מקור ראשון, 22 ביוני 2012
פסיכולוגיה חברתית - ד"ר יאיר ברזון, סרטון באתר יוטיוב
פסיכולוגיה חברתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פסיכולוגיה חברתית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, Chapter 1: Introducing Social Psychology, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, ISBN 978-1-77420-193-0. (באנגלית)
^ Defining Social Psychology: History and Principles, Principles of Social Psychology, 2015-10-27
^ Wolfgang Stroebe, The Truth About Triplett (1898), But Nobody Seems to Care, Perspectives on Psychological Science 7, 2012-01, עמ' 54–57 doi: 10.1177/1745691611427306
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ How We Got Here from Th ere: A Brief History of Social Psychology, Advanced social psychology: the state of the science, New York: Oxford University Press, 2010, ISBN 978-0-19-538120-7
^ אביבה לורי, הפרופסור לפסיכולוגיה וולטר מישל ממשיך לגלות עלינו דברים שהדחקנו, באתר הארץ, 2 ביולי 2010
^ ¹ ² Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, 2.1 Sources of Social Knowledge, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, ISBN 978-1-77420-193-0. (באנגלית)
^ ¹ ² Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
^ שאול פוקס, הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי, ישראל, 1998
^ McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.
^ ¹ ² ³ Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, 4.1 The Cognitive Self: The Self-Concept, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, ISBN 978-1-77420-193-0. (באנגלית)
^ ¹ ² Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, 5.1 Exploring Attitudes, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, ISBN 978-1-77420-193-0. (באנגלית)
^ מירב בורג-מלכי, קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ (עמ' 9)
^ מירב בורג-מלכי, קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ (עמ' 11-14)
^ יעקב אופיר, פסיכולוגיה חברתית, באתר yophir.com, ‏מרץ, 2019

[:3-1] ¹ ² ³ Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, Chapter 1: Introducing Social Psychology, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, ISBN 978-1-77420-193-0. (באנגלית)

[:5-2] Defining Social Psychology: History and Principles, Principles of Social Psychology, 2015-10-27

[3] Wolfgang Stroebe, The Truth About Triplett (1898), But Nobody Seems to Care, Perspectives on Psychological Science 7, 2012-01, עמ' 54–57 doi: 10.1177/1745691611427306

[:4-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ How We Got Here from Th ere: A Brief History of Social Psychology, Advanced social psychology: the state of the science, New York: Oxford University Press, 2010, ISBN 978-0-19-538120-7

[5] אביבה לורי, הפרופסור לפסיכולוגיה וולטר מישל ממשיך לגלות עלינו דברים שהדחקנו, באתר הארץ, 2 ביולי 2010

[:0-6] ¹ ² Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, 2.1 Sources of Social Knowledge, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, ISBN 978-1-77420-193-0. (באנגלית)

[פסיכוחברתי-7] ¹ ² Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.

[8] שאול פוקס, הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי, ישראל, 1998

[ASC-9] McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.

[:1-10] ¹ ² ³ Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, 4.1 The Cognitive Self: The Self-Concept, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, ISBN 978-1-77420-193-0. (באנגלית)

[:2-11] ¹ ² Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry, 5.1 Exploring Attitudes, Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition, BCcampus, 2022-01-26, ISBN 978-1-77420-193-0. (באנגלית)

[12] מירב בורג-מלכי, קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ (עמ' 9)

[13] מירב בורג-מלכי, קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ (עמ' 11-14)

[14] יעקב אופיר, פסיכולוגיה חברתית, באתר yophir.com, ‏מרץ, 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:People icon.svg|ממוזער|150px|פסיכולוגיה חברתית עוסקת בין היתר בקשרים בין אנשים.]]
-'''פְּסִיכוֹלוֹגְיָה חֶבְרָתִית''' (מ[[אנגלית]]: '''Social Psychology''') היא תחום מחקרי ויישומי, שבמסגרתו נחקרת השפעת הזולת (יחידים וקבוצות) על [[מחשבה|מחשבותיו]], רגשותיו ו[[התנהגות]]ו של הפרט. פסיכולוגיה חברתית עוסקת בהתנהגות אנושית שהיא התוצאה של הקשר בין מצבים נפשיים למצבים חברתיים. היא חוקרת את התנאים החברתיים שבהם נוצרות מחשבות, רגשות והתנהגויות, וכיצד משתנים אלה משפיעים על אינטראקציות חברתיות.<ref name=":3">{{צ-ספר|שם=Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition|קישור=https://opentextbc.ca/socialpsychology/|מו"ל=BCcampus|שנת הוצאה=2022-01-26|ISBN=978-1-77420-193-0|מחבר=Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry|שפה=en|פרק=Chapter 1: Introducing Social Psychology}}</ref>
+'''פסיכולוגיה חברתית''' (מ[[אנגלית]]: '''Social Psychology''') היא ענף מענפי ה[[פסיכולוגיה]], תחום מחקרי ויישומי, שבמסגרתו נחקרת השפעת הזולת (יחידים וקבוצות) על [[מחשבה|מחשבותיו]], רגשותיו ו[[התנהגות]]ו של הפרט. פסיכולוגיה חברתית עוסקת בהתנהגות אנושית שהיא תוצאה של הקשר בין מצבים נפשיים למצבים חברתיים. היא חוקרת את התנאים החברתיים שבהם נוצרות מחשבות, רגשות והתנהגויות, וכיצד משתנים אלה משפיעים על אינטראקציות חברתיות.<ref name=":3">{{צ-ספר|שם=Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition|קישור=https://opentextbc.ca/socialpsychology/|מו"ל=BCcampus|שנת הוצאה=2022-01-26|ISBN=978-1-77420-193-0|מחבר=Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry|שפה=en|פרק=Chapter 1: Introducing Social Psychology}}</ref>
-ככלל, הפסיכולוגיה החברתית מיישמת מונחים וממצאים מתחום ה[[סוציולוגיה]], יותר מכל תחום פסיכולוגי אחר.
+ככלל, הפסיכולוגיה החברתית מיישמת מונחים וממצאים מתחום ה[[סוציולוגיה]] יותר מכל תחום פסיכולוגי אחר.
 == היסטוריה ==
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 דמות נוספת שהשפיעה על התפתחות הפסיכולוגיה החברתית היא [[פלויד אלפורט]], {{אנ|Floyd Henry Allport}} פסיכולוג אמריקאי שנחשב, לעיתים קרובות, ל"אבי הפסיכולוגיה החברתית הניסויית", ומילא תפקיד מפתח בהפיכת הפסיכולוגיה החברתית לתחום לגיטימי ב[[מדעי ההתנהגות]]. תרומתו של אלפורט להתפתחות המוקדמת של הפסיכולוגיה החברתית הייתה שילוב ניסויים מעבדתיים מבוקרים שסיפקו את הקפדנות הדרושה לקידום הפסיכולוגיה החברתית כמדע ומחקר על תופעות קבוצתיות והשפעתן על הפרט כחלק משדה הפסיכולוגיה.<ref name=":4" />
-עד 1930 ביססה את עצמה הפסיכולוגיה החברתית כתת-דיסציפלינה חשובה בפסיכולוגיה. עם תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 נשלטה הפסיכולוגיה החברתית האמריקאית על ידי הגישה האינדיבידואליסטית בהשראת אלפורט, בעוד שהפסיכולוגיה החברתית האירופית עדיין שיקפה מושגים מוקדמים יותר של תודעה קבוצתית.<ref name=":4" />
+עד 1930 ביססה את עצמה הפסיכולוגיה החברתית כתת-[[דיסציפלינה]] חשובה בפסיכולוגיה. עם תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 נשלטה הפסיכולוגיה החברתית האמריקאית על ידי הגישה האינדיבידואליסטית בהשראת אלפורט, בעוד שהפסיכולוגיה החברתית האירופית עדיין שיקפה מושגים מוקדמים יותר של תודעה קבוצתית.<ref name=":4" />
-בין מלחמות העולם חידדו הפסיכולוגים החברתיים [[קורט לוין]] ו[[לאון פסטינגר]] את הגישה הניסיונית לחקר התנהגות, וקידמו את הפסיכולוגיה החברתית כדיסציפלינה מדעית קפדנית.<ref name=":3" /> בין ההתפתחויות הבולטות בשנים אלו היתה פיתוח [[תאוריית התסכול-תוקפנות]], התמקדות המחקר בנושא עמדות, בעקבות החשיבות הגוברת של מחקרי [[דעת קהל]] בארצות הברית, מחקרם הראשון של דניאל כץ וקנת ברילי בתחום [[סטריאוטיפ|סטיראוטיפים]] אתניים ועבודתו של ג'ורג' הרברט מיד על צמיחתו של ה[[אני]] בתהליך ה[[אינטראקציה]] החברתית, במיוחד בדרך של תקשורת לשונית. קורט לוין פיתח את תאוריית השדה המסבירה את האינטראקציה בין הפרט לסביבה, והיא מהווה בסיס למחקר על [[דינמיקה קבוצתית|דינמיקה קבוצתית.]]<ref name=":4" />
+בין מלחמות העולם חידדו הפסיכולוגים החברתיים [[קורט לוין]] ו[[לאון פסטינגר]] את הגישה הניסיונית לחקר התנהגות, וקידמו את הפסיכולוגיה החברתית כדיסציפלינה מדעית קפדנית.<ref name=":3" /> בין ההתפתחויות הבולטות בשנים אלו הייתה פיתוח [[תאוריית התסכול-תוקפנות]], התמקדות המחקר בנושא עמדות בעקבות החשיבות הגוברת של מחקרי [[דעת קהל]] בארצות הברית, מחקרם הראשון של דניאל כץ וקנת ברילי בתחום [[סטריאוטיפ|סטיראוטיפים]] אתניים ועבודתו של [[ג'ורג' הרברט מיד]] על צמיחתו של ה[[אני]] בתהליך ה[[אינטראקציה]] החברתית, במיוחד בדרך של תקשורת לשונית. קורט לוין פיתח את תאוריית השדה המסבירה את האינטראקציה בין הפרט לסביבה, והיא מהווה בסיס למחקר על [[דינמיקה קבוצתית]].<ref name=":4" />
-אחרי מלחמת העולם השנייה ובעקבותיה ערכו פסיכולוגים חברתיים, ביניהם [[מוזאפר שריף]] {{אנ|Muzafer Sherif}} ו[[סולומון אש]], מחקרים בנושא [[קונפורמיות]]. כמו כן נערך [[הניסוי של מילגרם|ניסוי מילגרם]] בנושא ציות לסמכות<ref name=":3" />, שהושפע מ[[משפט אייכמן]]. [[ניסוי הכלא של סטנפורד]] הוא נקודת ציון בכללי [[אתיקה]] ב[[ניסוי]]ים בפסיכולוגיה חברתית. הניסוי בחן התנהגות של גברים צעירים בתנאים שדימו חיי [[כלא]]. הניסוי נערך ב[[אוניברסיטת סטנפורד]] בשנת [[1971]] על ידי צוות חוקרים בראשות ה[[פסיכולוג]] [[פיליפ זימברדו]].
+אחרי מלחמת העולם השנייה ובעקבותיה ערכו פסיכולוגים חברתיים, ביניהם [[מוזאפר שריף]] {{אנ|Muzafer Sherif}} ו[[סולומון אש]], מחקרים בנושא [[קונפורמיות]]. כמו כן נערך [[הניסוי של מילגרם|ניסוי מילגרם]] בנושא ציות לסמכות,<ref name=":3" /> שהושפע מ[[משפט אייכמן]]. [[ניסוי הכלא של סטנפורד]] הוא נקודת ציון בכללי [[אתיקה]] ב[[ניסוי]]ים בפסיכולוגיה חברתית. הניסוי בחן התנהגות של גברים צעירים בתנאים שדימו חיי [[כלא]]. הניסוי נערך ב[[אוניברסיטת סטנפורד]] בשנת [[1971]] על ידי צוות חוקרים בראשות ה[[פסיכולוג]] [[פיליפ זימברדו]].
-נושא מחקר נוסף שהתפתח הוא [[תלות הדדית]]. תאוריית התלות ההדדית מציעה מודל תאורטי לשאלה כיצד תלות הדדית משפיעה על התנהגותם של אנשים ביחס לתוצאות שכל אחד מהם רוצה להשיג<ref name=":4" />.
+נושא מחקר נוסף שהתפתח הוא [[תלות הדדית]]. תאוריית התלות ההדדית מציעה מודל תאורטי לשאלה כיצד תלות הדדית משפיעה על התנהגותם של אנשים ביחס לתוצאות שכל אחד מהם רוצה להשיג.<ref name=":4" />
-בשנת 1957 [[לאון פסטינגר]] הציג את [[דיסוננס קוגניטיבי|תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי]], שיש הסבורים שהיא התיאוריה המשפיעה ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה החברתית<ref name=":4" />. ב-1968 [[וולטר מישל (פסיכולוג|וולטר מישל]] {{אנ|Walter Mischel}} הציג תיאוריה שהשפיעה רבות על הפסיכולוגיה בתחום ה[[אישיות]]. לטענתו, אישיותו של אדם אינה קבועה, אלא תלויה באינטראקציות שבין נטיותיו לבין המצבים בהם הוא פועל. במילים אחרות, אופיו של אדם משתנה ומתעצב על-ידי סך כל המצבים שבהם הוא התנסה<ref name=":4" />.{{הערה|{{הארץ|אביבה לורי|הפרופסור לפסיכולוגיה וולטר מישל ממשיך לגלות עלינו דברים שהדחקנו|0000017f-e524-d9aa-afff-fd7cfec60001|2 ביולי 2010}}}}
+בשנת 1957 הציג [[לאון פסטינגר]] את [[דיסוננס קוגניטיבי|תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי]], שיש הסבורים שהיא התיאוריה המשפיעה ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה החברתית.<ref name=":4" /> ב-1968 הציג [[וולטר מישל (פסיכולוג|וולטר מישל]] {{אנ|Walter Mischel}} תיאוריה שהשפיעה רבות על הפסיכולוגיה בתחום ה[[אישיות]]. לטענתו, אישיותו של אדם אינה קבועה, אלא תלויה באינטראקציות שבין נטיותיו לבין המצבים שבהם הוא פועל. במילים אחרות, אופיו של אדם משתנה ומתעצב על-ידי סך כל המצבים שבהם הוא התנסה.<ref name=":4" />{{הערה|{{הארץ|אביבה לורי|הפרופסור לפסיכולוגיה וולטר מישל ממשיך לגלות עלינו דברים שהדחקנו|0000017f-e524-d9aa-afff-fd7cfec60001|2 ביולי 2010}}}}
-[[התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח|התנועה לזכויות האזרח]] שנלחמה לסיום ה[[אפליה]] כנגד אפרו-אמריקאים, השפיע באופן דרמטי גם על סדר היום המחקרי של התחום. מחקר על הגורמים וההשלכות של [[דעה קדומה|דעות קדומות]] ו[[אפליה]] הפך לפופולרי ושימש בסיס תאורטי להתערבויות מאוחרות יותר.<ref name=":4" />
+[[התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח|התנועה לזכויות האזרח]] שנלחמה לסיום ה[[אפליה]] כנגד אפרו-אמריקאים, השפיעה באופן דרמטי גם על סדר היום המחקרי בתחום. מחקר על הגורמים וההשלכות של [[דעה קדומה|דעות קדומות]] ו[[אפליה]] הפך לפופולרי, ושימש בסיס תאורטי להתערבויות מאוחרות יותר.<ref name=":4" />
-ב-1947 נפתח באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה חטיבת הפסיכולוגיה החברתית וכמעט שלושים שנה אחרי, בשנת 1974, החטיבה הפכה לארגון עצמאי החברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית (Society for Personality and Social Psychology). ב-1996, נוסד האיגוד האירופי לפסיכולוגיה חברתית ניסויית.<ref name=":4" /> לצד יצירת ארגונים מקצועיים, כתבי עת אקדמיים החלו הפרסם בתחום.
+ב-1947 נפתחה באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה חטיבת הפסיכולוגיה החברתית וכמעט שלושים שנה אחרי, בשנת 1974, הפכה החטיבה לארגון עצמאי: החברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית (Society for Personality and Social Psychology). ב-1996 נוסד האיגוד האירופי לפסיכולוגיה חברתית ניסויית.<ref name=":4" /> לצד הקמת ארגונים מקצועיים, כתבי עת אקדמיים החלו להתפרסם בתחום.
 == תיאוריות ומושגי ליבה ==
 === למידה ===
-בני אדם אוספים זיכרונות רבים על החוויות שלהם עם אנשים אחרים, ומשתמשים במידע הזה כדי ליצור תחזיות לגבי מה שאנשים יעשו בעתיד. ידע זה נרכש באמצעות [[למידה]]. חקר הלמידה קשור קשר הדוק עם [[ביהביוריזם|האסכולה הביהביוריסטית של הפסיכולוגיה]]. למידה אופרנטית או [[התניה אופרנטית]] היא תהליך של [[למידה]] התנהגותית המבוסס על [[חיזוק]]ים ו[[ענישה]]. ההנחה היא שהתנהגות שמקבלת חיזוקים מגדילה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה בעתיד, בעוד התנהגות שמקבלת עונשים מפחיתה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה. למידה אופרנטית יכולה לענות על שאלות שקשורות לתחום הפסיכולוגיה החברתית כגון: כיצד נדע איזה התנהגויות מתאימות במצב חברתי כלשהו? או אלו התנהגויות מתאימות לאינטראקציות חברתיות מסוימות ואלו לא?<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition|קישור=https://opentextbc.ca/socialpsychology/|מו"ל=BCcampus|שנת הוצאה=2022-01-26|ISBN=978-1-77420-193-0|מחבר=Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry|שפה=en|פרק=2.1 Sources of Social Knowledge}}</ref>
+בני אדם אוספים זיכרונות רבים על חוויותיהם עם אנשים אחרים, ומשתמשים במידע זה כדי ליצור תחזיות לגבי אופן הפעולה של אנשים בעתיד. ידע זה נרכש באמצעות [[למידה]]. חקר הלמידה קשור קשר הדוק ל[[ביהביוריזם|אסכולה הביהביוריסטית של הפסיכולוגיה]]. למידה אופרנטית או [[התניה אופרנטית]] היא תהליך של [[למידה]] התנהגותית המבוסס על [[חיזוק]]ים ו[[ענישה]]. ההנחה היא שהתנהגות שמקבלת חיזוקים מגדילה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה בעתיד, בעוד התנהגות שמקבלת עונשים מפחיתה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה. למידה אופרנטית יכולה לענות על שאלות שקשורות לתחום הפסיכולוגיה החברתית כגון: כיצד נדע מהן התנהגויות שמתאימות למצב חברתי כלשהו? או מהן התנהגויות שמתאימות לאינטראקציות חברתיות מסוימות ואיזה אינן מתאימות לסיטואציה כלשהי?<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition|קישור=https://opentextbc.ca/socialpsychology/|מו"ל=BCcampus|שנת הוצאה=2022-01-26|ISBN=978-1-77420-193-0|מחבר=Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry|שפה=en|פרק=2.1 Sources of Social Knowledge}}</ref>
-בנוסף ללמידה אופרנטית, הפסיכולוגיה החברתית עוסקת גם בלמידה באמצעות תצפית. למידה באמצעות צפייה היא צורת למידה בה אנו משתמשים ביכולות הקוגניטיביות שלנו לזכירה ולהסקת מסקנות על בסיס ניסיונם של אחרים כדי שנוכל לשנות את התנהגותנו. אדם צופה בהתנהגותו של אחר בשעה שקיבל חיזוק או עונש ואחר כך מתנהג באופן דומה למדי או נמנע מפעולה. למידה באמצעות תצפית שימושית מכיוון שהיא מאפשרת לבני אדם ללמוד מבלי לעסוק בפועל במה שעלול להיות מסוכן<ref name=":0" />.
+בנוסף ללמידה אופרנטית, הפסיכולוגיה החברתית עוסקת גם בלמידה באמצעות תצפית או חיקוי. למידה באמצעות צפייה היא צורת למידה שאנו משתמשים בה ביכולות הקוגניטיביות שלנו כדי לזכור ולהסיק מסקנות על בסיס ניסיונם של אחרים על מנת שנוכל לשנות את התנהגותנו. אדם צופה בהתנהגותו של אחר בשעה שקיבל חיזוק או עונש, ואחר כך מתנהג באופן דומה למדי או נמנע מפעולה מסוימת. למידה באמצעות תצפית שימושית מכיוון שהיא מאפשרת לבני אדם ללמוד בלי לעסוק בפועל במה שעלול להיות מסוכן.<ref name=":0" />
 === סכמה ===
-התוצאה של הלמידה היא ידע, וידע זה מאוחסן בסכמות. במוח, [[סכמה (פסיכולוגיה)|הסכמות]] שלנו שוכנות בעיקר ב[[קליפת המוח הקדם-מצחית]]. חלק זה של המוח הוא החלק "החברתי". סכמה קוגניטיבית היא מבנה [[הכרה|מנטלי]], הכולל מכלול של [[ידע]] ו[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] של אדם כלפי נושא מסוים (אובייקטים, אנשים ומצבים). הסכמה מאפשרת [[ארגון (פעולה)|לארגן]] כמויות גדולות של [[מידע]] באופן יעיל.{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}} בהתאם לכך, הסכמה היא אחד המנגנונים הקוגניטיביים המאפשרים לנו לעצב תפיסת עולם יציבה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=שאול פוקס|שם=הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי|מקום הוצאה=ישראל|שנת הוצאה=1998}}</ref> הסכמה יוצרת אצלנו ציפיות ומאפשרת לנו לנסות לנבא מה יקרה, וכאשר אנו קולטים מידע חדש אנו נוטים לפרש אותו בהשפעת הסכמה שיש לנו אודותיו. ישנן מספר סוגים של סכמות: סכמת תסריט, סכמת עצמי וסכמת אישיות.
+התוצאה של הלמידה היא ידע, וידע זה מאוחסן בסכמות. במוח, [[סכמה (פסיכולוגיה)|הסכמות]] שלנו שוכנות בעיקר ב[[קליפת המוח הקדם-מצחית]]. חלק זה של המוח הוא החלק "החברתי". סכמה קוגניטיבית היא מבנה [[קוגניציה|מנטלי]], הכולל מכלול של [[ידע]] ו[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] של אדם כלפי נושא מסוים (אובייקטים, אנשים ומצבים). הסכמה מאפשרת [[ארגון (פעולה)|לארגן]] כמויות גדולות של [[מידע]] באופן יעיל.{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}} בהתאם לכך, הסכמה היא אחד המנגנונים הקוגניטיביים המאפשרים לנו לעצב תפיסת עולם יציבה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=שאול פוקס|שם=הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי|מקום הוצאה=ישראל|שנת הוצאה=1998}}</ref> הסכמה יוצרת אצלנו ציפיות ומאפשרת לנו לנסות לנבא מה יקרה בעתיד, וכאשר אנו קולטים מידע חדש אנו נוטים לפרש אותו בהשפעת הסכמה שיש לנו אודותיו. יש מספר סוגים של סכמות: סכמת תסריט, סכמת עצמי וסכמת אישיות.
 === תפיסה עצמית ===
-[[תפיסה עצמית]] היא האופן שבו בני האדם [[תפיסה|תופסים]] את יכולותיהם, חולשותיהם, [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדותיהם]] ו[[ערך (סוציולוגיה)|ערכיהם]].{{הערה|McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.|שם=ASC}} לרבות, האמונות לגבי תכונות האישיות, מאפיינים הגופניים, היכולות, הערכים, המטרות והתפקידים שלנו בעולם.<ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition|קישור=https://opentextbc.ca/socialpsychology/|מו"ל=BCcampus|שנת הוצאה=2022-01-26|ISBN=978-1-77420-193-0|מחבר=Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry|שפה=en|פרק=4.1 The Cognitive Self: The Self-Concept}}</ref> התפיסה העצמית מורכבת מסט של [[אמונה|אמונות]] ותפיסות המאורגנות כ[[סכמה קוגניטיבית]].{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}
+[[תפיסה עצמית]] היא האופן שבו בני אדם [[תפיסה|תופסים]] את יכולותיהם, חולשותיהם, [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדותיהם]] ו[[ערך (סוציולוגיה)|ערכיהם]],{{הערה|McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.|שם=ASC}} לרבות אמונות לגבי תכונות האישיות, המאפיינים הגופניים, היכולות, הערכים, המטרות והתפקידים שלנו בעולם.<ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition|קישור=https://opentextbc.ca/socialpsychology/|מו"ל=BCcampus|שנת הוצאה=2022-01-26|ISBN=978-1-77420-193-0|מחבר=Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry|שפה=en|פרק=4.1 The Cognitive Self: The Self-Concept}}</ref> התפיסה העצמית מורכבת ממערכת של [[אמונה|אמונות]] ותפיסות המאורגנות כ[[סכמה קוגניטיבית]].{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}
-לאורך הילדות וגיל התבגרות, התפיסה העצמית הופכת מופשטת ומורכבת יותר ומתארגנת בסכימות. בבגרות, התחושה העצמית גדלה באופן משמעותי. כבוגרים, אנחנו מחזיקים במגוון רחב של סכימות, אנו יכולים לנתח את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו, ומבינים שלאנשים אחרים יש מחשבות שונות משלנו.<ref name=":1" />
+לאורך הילדות וגיל ההתבגרות, התפיסה העצמית הופכת מופשטת ומורכבת יותר ומתארגנת בסכימות. בבגרות, התחושה העצמית גדלה באופן משמעותי. כבוגרים, אנחנו מחזיקים במגוון רחב של סכימות, אנו יכולים לנתח את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו, ומבינים שלאנשים אחרים יש מחשבות שונות משלנו.<ref name=":1" />
-אחת הדרכים ללמוד על התפיסה העצמית של אדם היא באמצעות שאלון דיווח עצמי. זהו כלי בו המשיבים עונים על סדרת שאלות או מדרגים הצהרות הקשורות לתפיסה העצמית. למרות שלכל אדם יש תפיסה עצמית ייחודית, אפשר לזהות מניתוח על בסיס הדיווח האישי, מספר מאפיינים שמשותפים. למשל, מאפיינים גופניים הם מרכיב חשוב בתפיסה העצמית, והם מוזכרים על ידי רבים כאשר הם מתארים את עצמם. מאפיינים גופניים חשובים לתפיסה העצמית שלנו מכיוון שאנו מבינים שאנשים אחרים משתמשים בהם כדי לשפוט אותנו. לעיתים קרובות אנשים מפרטים את המאפיינים הפיזיים הייחודים להם לחיוב אן לשלילה ("יש לי עיניים ירוקות", "אני עם משקל עודף"). מאפיין נוסף של התפיסה העצמית, משקף את החברות שלנו בקבוצות החברתיות שאנו משתייכים אליהן ואכפת לנו מהן. התייחסויות נפוצות בהקשר קשורות למקצוע, דת או ארגון אליו משתייך הפרט ("אני אמנית", "אני בודהיסט" ו"אני סטודנטית באוניברסיטת אמסטרדם'").<ref name=":1" />
+אחת הדרכים ללמוד על התפיסה העצמית של אדם היא באמצעות שאלון דיווח עצמי. זהו כלי שבו המשיבים עונים על סדרת שאלות או מדרגים הצהרות הקשורות לתפיסה העצמית. למרות שלכל אדם יש תפיסה עצמית ייחודית, אפשר לזהות, מניתוח על בסיס הדיווח האישי, מספר מאפיינים משותפים. למשל, מאפיינים גופניים הם מרכיב חשוב בתפיסה העצמית, והם מוזכרים על ידי רבים כשהם מתארים את עצמם. מאפיינים גופניים חשובים לתפיסה העצמית שלנו, מכיוון שאנו מבינים שאנשים אחרים משתמשים בהם כדי לשפוט אותנו. לעיתים קרובות אנשים מפרטים את המאפיינים הפיזיים הייחודים להם לחיוב או לשלילה ("יש לי עיניים ירוקות", "יש לי משקל עודף"). מאפיין נוסף של התפיסה העצמית משקף את החברות שלנו בקבוצות החברתיות שאנו משתייכים אליהן ואכפת לנו מהן. התייחסויות נפוצות בהקשר זה קשורות למקצוע, דת או ארגון שאליו משתייך הפרט ("אני אמנית", "אני בודהיסט" או "אני סטודנטית באוניברסיטת אמסטרדם").<ref name=":1" />
 === עמדה ===
-בפסיכולוגיה חברתית, [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] היא הערכה נלמדת ומשפיעה על מחשבה ופעולה. לאורך רוב המאה ה-20, המחקר האמפירי של [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] היה בליבת הפסיכולוגיה החברתית. עמדות יכולות להיגזר ממידע רגשי (רגשות), מידע קוגניטיבי (אמונות) ומידע התנהגותי (חוויות), שלעיתים קרובות מנבאים התנהגות. להנות מגלידת שוקולד או תמיכה בערכים של מפלגה פוליטית מסוימת הן דוגמאות לעמדות. עמדות כרוכות בהעדפות, למשל הוא לא אוהב לקרוא או אני אוהבת את אחותי. אמירות כגון אלו מדגישות שעמדות הן חלק חשוב מהגדרת העצמי; העמדות מקשרת את התפיסה העצמית לאובייקט, ולכן העמדות שלנו הן חלק מהותי ממי שאנחנו.<ref name=":2">{{צ-ספר|שם=Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition|קישור=https://opentextbc.ca/socialpsychology/|מו"ל=BCcampus|שנת הוצאה=2022-01-26|ISBN=978-1-77420-193-0|מחבר=Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry|שפה=en|פרק=5.1 Exploring Attitudes}}</ref>
+בפסיכולוגיה חברתית, [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] היא הערכה נלמדת ומשפיעה על מחשבה ופעולה. לאורך רוב המאה ה-20, המחקר האמפירי של [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] עמד בלב הפסיכולוגיה החברתית. עמדות יכולות להיגזר ממידע רגשי (רגשות), מידע קוגניטיבי (אמונות) ומידע התנהגותי (חוויות). לעיתים קרובות מידע מסוגים אלה מנבא בדיוק טוב למדי התנהגות או פעילות מסוימת. הנאה מגלידת שוקולד או תמיכה בערכים של מפלגה פוליטית מסוימת הן דוגמאות לעמדות. עמדות כרוכות בהעדפות, למשל "הוא לא אוהב לקרוא" או "אני אוהבת את אחותי". אמירות כגון אלו מדגישות שעמדות הן חלק חשוב מהגדרת העצמי; העמדות מקשרות את התפיסה העצמית לאובייקט, ולכן הן חלק מהותי ממי שאנחנו.<ref name=":2">{{צ-ספר|שם=Principles of Social Psychology - 1st International H5P Edition|קישור=https://opentextbc.ca/socialpsychology/|מו"ל=BCcampus|שנת הוצאה=2022-01-26|ISBN=978-1-77420-193-0|מחבר=Dr. Rajiv Jhangiani and Dr. Hammond Tarry|שפה=en|פרק=5.1 Exploring Attitudes}}</ref>
-עמדות אינן חשובות במידה שווה. יש חשובות יותר מאחרות, משום שהן מועילות לנו יותר ובכך משפיעות יותר על חיי היומיום שלנו. עוצמת העמדה מוערכת לפי המהירות שבה היא עולה בראש. ישנן עמדות חזקות שמנחות פעולות שלנו ואנחנו לא משנים אותן כמעט בכלל. ככל שאנחנו מבטאים אותן הן מתחזקות.<ref name=":2" /> אנשים מושפעים ממספר גורמים בכל מצב נתון, ולכן עמדות כלליות אינן תמיד מנבאות טובות להתנהגות ספציפית. לדוגמה, אדם עשוי להיות מוטרד מ[[איכות הסביבה]] אך אינו [[מיחזור|ממחזר]] בקבוק פלסטיק בגלל גורמים ספציפיים ברגע נתון.
+עמדות אינן חשובות במידה שווה. יש חשובות יותר מאחרות, משום שהן מועילות לנו יותר ובכך משפיעות יותר על חיי היומיום שלנו. עוצמת העמדה מוערכת לפי המהירות שבה היא עולה בראשנו. יש עמדות חזקות שמנחות את פעולותינו וכמעט שאיננו משנים אותן. ככל שאנו מבטאים אותן, כך הן מתחזקות.<ref name=":2" /> בכל מצב נתון אנשים מושפעים ממספר גורמים ולכן עמדות כלליות אינן תמיד מנבאות היטב התנהגות ספציפית. לדוגמה, אדם עשוי להיות מוטרד מ[[איכות הסביבה]] אך ברגע נתון אינו [[מיחזור|ממחזר]] בקבוק פלסטיק עקב סיבות מסוימות.
-אחת התאוריות הידועות במאה ה-20 בתחום העמדות היא תאוריית [[הדיסוננס הקוגניטיבי]]. לפי תיאוריה זו, עמדות חייבות להיות עקביות ולוגית זו עם זו. אי התאמה בין העמדות מוביל לחוסר נוחות או מתח, שעלול להניע שינוי בעמדות או בהתנהגות. אצל בני האדם טמון [[רצון (פילוסופיה)|רצון]] חבוי שמטרתו לשמור על העקביות בין עמדותיהם ו[[תפיסה|תפיסותיהם]] לבין [[התנהגות]]ם בפועל.
+אחת התאוריות הידועות במאה ה-20 בתחום העמדות היא תאוריית [[הדיסוננס הקוגניטיבי]]. לפי תיאוריה זו, עמדות חייבות להיות עקביות ולוגיות. אי התאמה בין העמדות מוביל לחוסר נוחות או מתח, שעלול להניע שינוי בעמדות או בהתנהגות. אצל בני האדם טמון [[רצון (פילוסופיה)|רצון]] חבוי שמטרתו לשמור על עקביות בין עמדותיהם ו[[תפיסה|תפיסותיהם]] לבין [[התנהגות]]ם בפועל.
 עמדות קשורות למספר תחומים אחרים של הדיסציפלינה, כגון [[קונפורמיות]], [[משיכה בין אישית]] {{אנ|interpersonal attraction}}, תפיסה חברתית [[דעה קדומה|ודעות קדומות]].
 === שכנוע ===
-שכנוע היא שיטה פעילה להשפעה המנסה להנחות אנשים לקראת אימוץ גישה, רעיון או התנהגות באמצעים רציונליים או רגשיים. שכנוע מסתמך על דיאלוג ולא על הפעלת לחץ משמעותי או כפייה. הניסיון לשכנע יכול להיות יומיומי (לשכנע ילד לצחצח כל יום שיניים) או חד פעמי (ביום הבחירות, לשכנע מצביעים לבחור במועמד מסוים). תהליך השכנוע מושפע ממשתנים רבים הנחלקים, בדרך כלל, לחמש קטגוריות עיקריות:
+שכנוע היא שיטת השפעה פעילה המנסה באמצעים רציונליים או רגשיים לגרום לאנשים לקבל או לאמץ גישה, רעיון כלשהו או התנהגות מסוימת. שכנוע מסתמך על דיאלוג ולא על הפעלת לחץ משמעותי או כפייה. הניסיון לשכנע יכול להיות יומיומי (לשכנע ילד לצחצח כל יום שיניים) או חד-פעמי (ביום הבחירות, לשכנע מצביעים לבחור במועמד מסוים). תהליך השכנוע מושפע ממשתנים רבים הנחלקים, בדרך כלל, לחמש קטגוריות עיקריות:
-# תקשורת: מתייחסת לאמינות, מומחיות, אמון ומשיכה גופנית.
+# תקשורת: מתייחסת לאמינות, מומחיות, אמון ומשיכה גופנית
-# מסר: התבססות על היגיון או רגש (למשל, פחד), טיעונים חד-צדדיים או דו-צדדיים ותוכן אינפורמטיבי מסוגים שונים.
+# מסר: התבססות על היגיון או רגש (למשל, פחד), טיעונים חד-צדדיים או דו-צדדיים ותוכן אינפורמטיבי מסוגים שונים
-# קהל: כולל מגוון של נתונים דמוגרפיים, תכונות אישיות והעדפות.
+# קהל: כולל מגוון של נתונים דמוגרפיים, תכונות אישיות והעדפות
-# אמצעי תקשורת: אינטראקציות פנים אל פנים, רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכו'.
+# אמצעי תקשורת: אינטראקציות פנים אל פנים, רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכו'
 # הקשר: כולל סביבת הפעילות ודינמיקה קבוצתית.
 === קוגניציה חברתית ===
-קוגניציה חברתית היא גישה מרכזית בתאוריה ובמחקר בפסיכולוגיה חברתית, המתמקד בחקר תפקידים של ייצוגים ותהליכים מנטליים, בקביעת התנהגויות ושיפוט חברתי. חלק השאלות שקוגניציה החברתית מבקשות לעונות עליה הן: כיצד אנו צוברים ידע על עצמנו, על אחרים ועל מצבים חברתיים? כיצד ידע חברתי זה משפיע על השיפוטים, על ההחלטות ועל ההתנהגויות שלנו? וכיצד משפיעים הרצונות והרגשות שלנו על עיבוד מידע חברתי?
+קוגניציה חברתית היא גישה מרכזית בתאוריה ובמחקר בפסיכולוגיה חברתית, והיא מתמקדת בחקר התפקידים של ייצוגים ותהליכים מנטליים בקביעת התנהגויות ושיפוט חברתי. חלק מהשאלות שקוגניציה חברתית מבקשת לענות עליהן הן: כיצד אנו צוברים ידע על עצמנו, על אחרים ועל מצבים חברתיים? כיצד ידע חברתי זה משפיע על השיפוטים, על ההחלטות ועל ההתנהגויות שלנו? וכיצד משפיעים הרצונות והרגשות שלנו על עיבוד מידע חברתי?
-התפתחות חברתית מתבססת על תהליכי קוגניטיביים שונים באמצעותם מסוגל הפרט לעקוב אחרי התנהגות של אחרים ולהבינה. קוגניציה חברתית מתייחסת לשרשרת תהליכים הנדרשים כדי שהאדם יוכל להבין אנשים אחרים. היא כוללת יכולות תפיסתיות בסיסיות המאפשרות לנו להבחין בין אנשים לחפצים. ברמה גבוהה יותר קוגניציה חברתית מאפשרת לנו לעשות אינטגרציה בין כמה רמזים חברתיים שונים (למשל כיוון המבט, הבעת הפנים, אינטונציה של הקול ועוד). ולפרש על פיה את התנהגותו של האחר, ומתוך כך להבין את כוונותיו, אמונותיו ורגשותיו של האחר, והאופן בו הם מכוונים את התנהגותו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kshalem.org.il/uploads/pdf/article_1258_1381696671.pdf|הכותב=מירב בורג-מלכי|כותרת=קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ|עמודים=9}}</ref>
+התפתחות חברתית מתבססת על תהליכי קוגניטיביים שונים, שבאמצעותם מסוגל הפרט לעקוב אחרי התנהגות של אחרים ולהבינה. קוגניציה חברתית מתייחסת לשרשרת תהליכים הנדרשים כדי שהאדם יוכל להבין אנשים אחרים. היא כוללת יכולות תפיסתיות בסיסיות המאפשרות לנו להבחין בין אנשים לחפצים. ברמה גבוהה יותרף קוגניציה חברתית מאפשרת לנו לעשות אינטגרציה בין מספר רמזים חברתיים שונים (למשל כיוון המבט, הבעת הפנים, אינטונציה של הקול ועוד). ולפרש לפיה את התנהגותו של האחר, ומתוך כך להבין את כוונותיו, אמונותיו ורגשותיו, והאופן שבו הוא מכוון את התנהגותו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kshalem.org.il/uploads/pdf/article_1258_1381696671.pdf|הכותב=מירב בורג-מלכי|כותרת=קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ|עמודים=9}}</ref>
 זיהוי רגשות היא יכולת חיונית לצורך הבנת מצבים חברתיים ולתפקוד חברתי תקין. זיהוי הבעות פנים רגשיות מהווה מרכיב מרכזי בניהול אינטראקציות חברתיות נוכח התפקיד המשמעותי שיש למידע העובר בהבעות פנים. במחקרים הרבים שנערכו בקרב ילדים ומבוגרים עם אוטיזם, התקבלו ממצאים לא אחידים לגבי היכולת לזהות הבעות פנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kshalem.org.il/uploads/pdf/article_1258_1381696671.pdf|הכותב=מירב בורג-מלכי|כותרת=קוגניציה חברתית ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים עם תסמונות ווליאמס וחל"פ|עמודים=11-14}}</ref>
 ==תחומי עיסוק==
-תחומי הפסיכולוגיה החברתית הם רבים, ובהם: השפעת ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] החברתית, תפקוד ה[[אדם]] ב[[קבוצה חברתית|קבוצה]], גיבוש [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] ושינוין, [[הערכה עצמית]], [[קשרים בין-אישיים]] כמו [[אהבה רומנטית]] ועוד.
+תחומי הפסיכולוגיה החברתית הם רבים, וביניהם: השפעת ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] החברתית, תפקוד ה[[אדם]] ב[[קבוצה חברתית|קבוצה]], גיבוש ושינוי [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]], [[הערכה עצמית]], [[קשרים בין-אישיים]] כמו [[אהבה רומנטית]] ועוד.
-היא נוגעת גם בתחומים כמו [[פרסום]] וישנם פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום.
+היא נוגעת גם בתחומים כמו [[פרסום]], ויש פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום.
 פסיכולוגיה חברתית שונה מתחומי מחקר אחרים כמו [[אנתרופולוגיה]] או סוציולוגיה מפני שהיא מתמקדת בפרט ומחויבת לרוב למחקר שמבוסס על ניסויים אמפיריים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://yophir.com/פסיכולוגיה-חברתית/|הכותב=יעקב אופיר|כותרת=פסיכולוגיה חברתית|אתר=yophir.com|תאריך=מרץ, 2019}}}}
 ==השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית==
-הפסיכולוגיה החברתית המודרנית הושפעה רבות מן ה[[פסיכולוגיה קוגניטיבית|פסיכולוגיה הקוגניטיבית]]. לפי גישה זו הצורה בה אדם מפרש את הסיטואציה החברתית והמחשבות שמתעוררות באדם בסיטואציה זו יקבעו את אופן פעולתו: האדם הוא מעין "[[מדען]]" אשר חוקר את סביבתו החברתית ומנסה להבין אותה על ידי ייחוס סיבות להתנהגויות הזולת, ואף לעיתים ייחוס סיבות להתנהגויותיו שלו עצמו.
+הפסיכולוגיה החברתית המודרנית הושפעה רבות מן ה[[פסיכולוגיה קוגניטיבית|פסיכולוגיה הקוגניטיבית]]. לפי גישה זו, הצורה שבה אדם מפרש את הסיטואציה החברתית והמחשבות שמתעוררות אצלו בסיטואציה זו יקבעו את אופן פעולתו: האדם הוא מעין "[[מדען]]" אשר חוקר את סביבתו החברתית ומנסה להבין אותה על ידי ייחוס סיבות להתנהגויות הזולת, ואף לעיתים ייחוס סיבות להתנהגויותיו שלו עצמו.
-על מנת להבין את מצבו ה[[רגש]]י של האחר, אנו משתמשים בפעולות המפורשות שאדם עושה, בתוכן דבריו, ב[[זיכרון|זכרונות]] ו[[ידע]] שיש לנו אודות האדם ואודות מרכיבי הסיטואציה, ברמזים לא מפורשים כגון [[הבעת פנים|הבעות פנים]] ותנועות ואף ב[[ריח]]. [[תאוריית הייחוס]] מנסה לתת מסגרת להבנת הדרך בה אנו מנסים למצוא [[היגיון]] בעולם החברתי.
+על מנת להבין את מצבו ה[[רגש]]י של האחר, אנו משתמשים בפעולות המפורשות שאדם עושה, בתוכן דבריו, ב[[זיכרון|זכרונות]] ו[[ידע]] שיש לנו אודות אותו אדם ואודות מרכיבי הסיטואציה, ברמזים לא מפורשים כגון [[הבעת פנים|הבעות פנים]] ותנועות, ואף ב[[ריח]]. [[תאוריית הייחוס]] מנסה לתת מסגרת להבנת הדרך שבה אנו מנסים למצוא [[היגיון]] בעולם החברתי.
 ==לימודי התחום==

פסיכולוגיה
פסיכולוג • פסיכותרפיה • פילוסופיה של הפסיכולוגיה
ענפי מחקר	פסיכוביולוגיה • קוגניטיבית • התפתחותית • חברתית • אישיותית • השוואתית • פסיכופתולוגיה • פסיכופיזיקה • פסיכובלשנות • פסיכולוגיה אבולוציונית • נוירופסיכולוגיה • פסיכולוגיה תרבותית • פסיכולוגיה בין תרבותית • ראו גם: פסיכיאטריה
תחומי עיסוק	קלינית • חינוכית • ארגונית/תעסוקתית • שיקומית • רפואית • משפטית • צבאית • ספורט • טיפול משפחתי • טיפול זוגי • טיפול קבוצתי
אסכולות	סטרוקטורליזם • פונקציונליזם • פנומנולוגיה • פסיכואנליזה • אינדיבידואלית • הומניסטית • ביהביוריזם • אקזיסטנציאליזם • גשטלט • פסיכולוגיה חיובית • פסיכודינמיקה
מושגים כלליים	תודעה • תפיסה • לא-מודע • זיכרון • למידה • רווחה נפשית • הפרעה נפשית • טראומה נפשית • מבחני אישיות • אינטליגנציה • מיינד • רגש • קשב • קונפליקט • קונפורמיות
הקטגוריה "פסיכולוגיה" במיזמים אחרים של קרן ויקימדיה: ויקימילון • ויקיספר • ויקיציטוט