אולג יפרמוב

אולג יפרמוב
Олег Николаевич Ефремов

לידה	1 באוקטובר 1927 מוסקבה, ברה"מ
פטירה	24 במאי 2000 (בגיל 72) מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
שם לידה	Олег Николаевич Ефремов
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	מ-1949
מקום לימודים	בית ספר התיאטרון האמנותי של מוסקבה (1949)
בן או בת זוג	Liliya Tolmachyova Alla Pokrovskaya
צאצאים	מיכאיל יפרמוב
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1969) פרס הפדרציה הרוסית (1997) איל הזהב (1997) פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה (7 במאי 1967) מסכת הזהב (1998) עיטור הדגל האדום של העמל (30 בספטמבר 1977) מדליית הפטיש והמגל (30 בספטמבר 1987) פרס ברית המועצות (1974) אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (29 בספטמבר 1969) הקריסטל של טורנדוט (1997) אמן העם של ברית המועצות (12 באוקטובר 1976) עיטור לנין (30 בספטמבר 1987) פרס הפדרציה הרוסית (2003) עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (11 בספטמבר 1997) עיטור הידידות בין העמים (10 בנובמבר 1993) עיטור הדגל האדום של העמל (2 ביולי 1971) פרס ברית המועצות (1983) מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין מדליית ותיק העמל מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה גיבור העמל הסוציאליסטי
פרופיל ב-IMDb

אולג יפרמוב (ברוסית: Олег Ефремов; ‏1 באוקטובר 1927, מוסקבה - 24 במאי 2000, מוסקבה היה שחקן ובמאי תיאטרון וקולנוע רוסי וסובייטי. הוא זכה שלוש פעמים פרס ברית המועצות (עבור בימוי הצגות תיאטרון) ובשנת 1976 הוענק לו תואר האמן העממי של ברית המועצות. על פעילותו בתחום התיאטרון הוא קיבל מספר עיטורים כולל גיבור העמל הסוציאליסטי בשנת 1987.

ביוגרפיה

אולג יפרמוב נולד במוסקבה למשפחת פקיד במערכת גולג. חלק מילדותו הוא העביר ביחד עם אביו במחנות עבודה בו הכיר את העולם התחתון. הוא אהב תיאטרון ונרשם לחוג תיאטרון לילדים. בשנת 1945 הוא התקבל ללימודים בבית הספר למשחק ליד התיאטרון האמנותי של מוסקבה. בשנת 1949 לאחר סיום לימודי משחק יפרמוב לא התקבל לתיאטרון אמנותי אך קיבל הזמנה לתיאטרון לילדים העירוני. כישלון לכאורה זה הפך להצלחה כי בתקופתו תיאטרון לילדים התפתח לתיאטרון פופולרי של העיר. בתיאטרון זה יפרמוב עבד עד לשנת 1957 כאשר כבר בשנת 1955 הוא ביים את הצגתו הראשונה.

במקביל לעבודה בתיאטרון יפרמוב היה מלמד בבית הספר למשחק בה למד לפני מספר שנים. תוך זמן קצר סביבו התגבשה קבוצה של שחקנים צעירים (אולג טבקוב, גלינה וולצ'ק, יבגני יבסטיגנייב ועוד) שהיו מעוניינים להקים תיאטרון חדש. בשנת 1956 הקבוצה הציגה את המחזה הראשון בבימוי אולג יפרמוב. לתיאטרון לא היה בניין קבוע ולכן הם נדדו בין הבמות השונות. התיאטרון קיבל שם "סוברמניק" (בן זמנינו). בשנת 1961 לתיאטרון חדש הוקצב בניין ישן על כיכר מאיאקובסקי. זה היה מקרה נדיר שתיאטרון חדש הוקם על ידי השחקנים ולא על ידי החלטת השלטונות. בשנת 1970 יפרמוב העלה על במת התיאטרון שהוא הקים את ההצגה האחרונה.

בסוף שנות ה-60 התיאטרון האמנותי במוסקבה היה במשבר קשה ואולג יפרמוב קיבל הזמנה לבוא לתיאטרון בתוך מנהלו. באותה תקופה בתיאטרון היו כ-150 שחקנים (לעומת כ-36 בסוברמניק ממנו יפרמוב בא) שחלקם לא שיחקו כבר מספר שנים. תוך מספר שנים יפרמוב הצליח לשנות את מצב התיאטרון ועם פרוץ השינויים מספר שחקנים פופולריים הסכימו להצעת יפרמוב להגיע לתיאטרון. אומנם הגעת שחקנים חדשים החזירה לתיאטרון את הקהל אך הגדילו עוד יותר את להקת התיאטרון. יפרמוב הצליח להחזיר לבמה את השחקנים של הדור הוותיק ולעלות הצגות עם השחקנים הצעירים אך עם דור הבניינים של התיאטרון הוא לא הצליח למצוא שפה משותפת. בשנת 1987 משבר בתיאטרון התפרץ מחדש והו התפצל ל-2 תיאטראות נפרדות. יפרמוב המשיך להוביל "תיאטרון אמנותי על שם צ'כוב" עד סוף חייו.

במקביל לעבודה בתיאטרון יפרמוב הצטלם בעשרות סרטי קולנוע החל משנת 1955 ועד לשנת 1998. הוא השתתף במספר סרטים פופולריים אצל במאים כמו אלדר ריאזנוב (הזהר מהמכונית), סרגיי בונדרצ'וק ורולאן ביקוב.

בנו מיכאיל יפרמוב הוא גם שחקן תיאטרון וטלוויזיה ידוע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אולג יפרמוב בוויקישיתוף