לדלג לתוכן

נשיקת אשת העכביש (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־23:07, 9 במרץ 2017 מאת JimmyKudo2 (שיחה | תרומות) (סידור אסתטי)


שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט

פרמטרים [ קישור, מפיץ, הפקה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נשיקת אשת העכביש
Kiss of the Spider Woman
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על הרומן "נשיקת אשת העכביש" של מנואל פויג
בימוי הקטור בבנקו
הופק בידי דייויד וייסמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט לאונרד שרדר
עריכה מאורו אליס
שחקנים ראשיים ויליאם הרט
ראול ג'וליה
סוניה בראגה
מוזיקה ג'ון נשלינג
צילום רודולפו סנשז
מדינה ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית
ברזילברזילברזיל
חברה מפיצה Embrafilme עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 במאי 1985
משך הקרנה 121 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט עצמאי, סרט להט"בי, סרט כלא, סרט המבוסס על יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 17,005,229‏$
הכנסות באתר מוג'ו kissofthespiderwoman
פרסים פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נשיקת אשת העכבישאנגלית: Kiss of the Spider Woman) הוא סרט דרמה אמריקאי - ברזילאי משנת 1985 המבוסס על רומן בשם זה מאת הסופר הארגנטיני מנואל פויג משנת 1976. פויג גם עיבד את הספר למחזה וב-1993 הוא עובד למחזמר מצליח שזכה בשבעה פרסי טוני.

את הסרט ביים הבמאי הברזילאי יליד ארגנטינה הקטור בבנקו ובתפקידים הראשיים מופיעים ויליאם הרט וראול ג'וליה בתפקידים של הומוסקסואל ואיש מחתרת, אסירים.

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ופרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר. השחקנית סוניה בראגה משחקת בשלושה תפקידים: מרתה, חברת מחתרת, לני ואשת העכביש (דמויות מסיפוריו של האסיר ההומוסקסואל). ויליאם הרט זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. הוא זכה גם בפרס באפט"א ובפסטיבל הקולנוע בקאן בתור השחקן הטוב ביותר. זו הייתה הפעם הראשונה שהוענק פרס אוסקר לשחקן שגילם דמות של הומוסקסואל.

בשינוי מהספר שתיאר את העלילה בבית סוהר בבואנוס איירס הסרט מתרחש בבית סוהר בברזיל בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל. הסרט צולם בעיר סאו פאולו.

תקציר העלילה

בתא בבית כלא בברזיל כלואים שני אסירים:

ולנטין שבור פיזית ונפשית. הוא קצר רוח ומדוכא עקב געגועיו לחברתו במחתרת, מרתה (סוניה בראגה). מולינה מספר לו עלילה של סרט נאצי שראה ובו זמרת קברט בשם לני (סוניה בראגה) מתאהבת בקצין נאצי ונרצחת בסוף על ידי חבר המחתרת הצרפתית. ולנטין לא סובל את מולינה ואת הסיפורים שלו. הוא אינו יודע כי מולינה "הושתל" בתאו על ידי מנהל בית הכלא כדי לדובב את ולנטין ולגלות את שמות חבריו.

מנהל הכלא מורה לשים חומר משלשל חזק במזונו של ולנטין שגורם לו כאבי בטן עזים ושלשולים קשים. מולינה מטפל בו ברכות והקרח ביניהם נשבר. שני הכלואים השונים זה מזה, מתקרבים אחד לשני עד כדי כך שולנטין מקיים יחסי מין עם מולינה.

מנהל הכלא מציע למולינה שחרור מוקדם על תנאי אם יצליח לדובב את ולנטין. לבקשת מולינה הם מספקים לו חבילות מזון משובח שכאילו קבל מאימו. שני האסירים מתענגים על האוכל המשובח. מולינה מספר סיפור נוסף על אשת עכביש באי טרופי (סוניה בראגה) שמחייה מלח ניצול מספינה טרופה על ידי נשיקה.

לפני הפרידה מוסר לו ולנטין בלחישה את מספר הטלפון כדי שייצור קשר עם חבריו במחתרת ומולינה מסכים לעשות זאת למרות פחדיו מהמשטרה. הם מתנשקים ומולינה עוזב את הכלא ומגיע לדירת אמו כשהשוטרים עוקבים אחריו.

כעבור יומיים יוצא מולינה מביתו ויוצר קשר טלפון ציבורי. הוא הולך לפגישה עם חבריו המחתרת היושבים במכונית. השוטרים פותחים באש לעברם אבל הם יורים במולינה כי חושדים שהוא הסגיר אותם. מולינה נפצע קשה. השוטרים אוספים את הגוסס לרכבם ואחד מהם מאיים עליו באקדחו שיגלה להם את מספר הטלפון אבל מולינה מת והשוטרים זורקים את גופתו במזבלה.

באותו זמן עובר ולנטין עינויים קשים. הרופא מרחם עליו ומזריק לו מורפין וולנטין שוקע בחלום בו הוא מבלה עם מרתה בחוף טרופי.

קישורים חיצוניים