צהרים
צָהֳרַיִם
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צוהריים |
| הגייה* | tsohorayim, tsahorayim |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ה־ר |
| דרך תצורה | זוגי מן צֹהַר |
| נטיות | צָהֳרֵי־ |
- חצות היום, השעה 12:00.
- ”וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל-הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ“ (דברים כח, פסוק כט)
- ”וַיֵּלְכוּ בְּנֵי-רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל-בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם“ (שמואל ב׳ ד, פסוק ה)
- ”קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם אוֹי לָנוּ כִּי-פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי-עָרֶב“ (ירמיהו ו, פסוק ד)
- [עממי] קיצור המילה ארוחת־צהרים.
- "סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים / ואנחנו שלושתנו נשארנו לבד במשרד" (דינה ברזילי, מאת חיים חפר)
- "כשהוא חוזר אני מכין / לשנינו צהריים / כי הציפורים אכלו / את כל הגרעינים." (שיר הבטלנים
, מאת זוהר לסקוב)
גיזרון
- מקור המילה במקרא. וניתן לפרשה עפ"י שני הפסוקים המקבילים מספר תהילים ”לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם“ (תהלים צא, פסוק ה), לפיכך חץ מקביל לשם 'קטב' ,הפועל יעוף מקביל לפועל 'ישוד' , יומם בהוראת יום, המתפרש כ'צהריים'.
נגזרות
תרגום
חצי היום
ארוחה
מידע נוסף
במילים שיש בהן הרצף קמץ וחטף קמץ, נחלקו העדות בהגייתם. אשכנזים ותימנים מבטאים זאת על פי מסורתם "tsohoraim", בעוד הספרדים מבטאים על פי מסורתם "tsahoraim".
שתי ההגיות האלה יש להן על מה שיסמכו, ואין סיבה לפסול אחת מהן. לעומתן ההגייה "tsaharaim" היא שגיאה הנובעת כנראה מהכתיב של המילה בכתיב חסר הניקוד.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "צהריים (צָהֳרָיִם)". השפה העברית
- צהריים טובים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 ביוני 2012
סימוכין
- ↑ צָהֳרַיִם, נָעֳמִי – הגיית קמץ לפני חטף קמץ, באתר האקדמיה ללשון העברית, 24 במרס 2010