שרון מולדאבי

מוזיקאי ועיתונאי ישראלי

שרון מולדאבי (נולד ב-11 בדצמבר 1965 בתל אביב) הוא מוזיקאי, מרצה, ומומחה תוכן וחדשנות בטכנולוגיות מתקדמות, מציאות מדומה ומציאות רבודה.

שרון מולדאבי
מולדאבי ב-2012
מולדאבי ב-2012
לידה 11 בדצמבר 1965 (בן 58)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ענת בן-דוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מולדאבי החל את הקריירה המוזיקלית בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, בתיכון אליאנס שברמת אביב, במסגרת להקות רוק שביצעו גרסאות-כיסוי לשירי הפינק פלויד, לד זפלין, ג'ימי הנדריקס ואחרים. במקביל, למד אצל רון קולטון בקורס למוזיקה אלקטרו-אקוסטית באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב.

גלי צה"ל

עריכה

באמצע שנות ה-80 שימש מולדאבי כעורך מוזיקלי בתוכניות שונות בגלי צה"ל, החל מ"נכון לעכשיו" דרך "על הדבש ועל הכיפאק" וכלה ב"לא רוצים לישון". ערך והגיש מרתונים וספיישלים רבים, וזכור בעיקר כעורך המוזיקלי של התוכנית "הפסקת עשר" בבוקר, בהגשת מיכל ניב. תוכנית ה"אינדי" הרדיופונית הראשונה בישראל שאפשרה למאזינים להתוודע דווקא בשעת "פריים טיים" למוזיקה אלטרנטיבית "קיצונית" במונחי הסקאלה הישראלית דאז: ג'וי דיוויז'ן, הסמית'ס, ניק קייב, איגי פופ, ג'ון קייל, סוניק יות', ראן די אם סי, ביסטי בויז, הקיור, אקו והבאנימן, מינימל קומפקט, סוזי והבנשיז, אלן וגה ועוד.

גן חיות

עריכה

במקביל לשירותו הצבאי, מולדאבי כתב על מוזיקה ב"ווליום"' ב"חדשות" ומוסף המוזיקה שלו "קליפ"[1], ותפקד כדי ג'יי במועדון קולנוע דן, בליינים של מוזיקה שחורה במועדון הפינגווין ובמטרו. במסדרונות התחנה, פגש במוזיקאי וגיטריסט (פופלקס) שחר בן-ברק, שגם שירת בגלי צה"ל וכתב ב"מעריב". השניים החלו ליצור שירים, כשבשלב מאוחר יותר הוד "דומיניק" דיין הפיק להם סקיצות, אלא שהסתבר שהסאונד המתוכנת לא התאים לשירים. נגנים התחלפו עד שנמצא הצוות המתאים: דני צוקרמן - בסיסט, יובל ליבליך - גיטריסט, והמתופף דובי קיזלשטיין. הלהקה נכנסה לחדר החזרות, מרתף קטן באלנבי, והחלה להופיע ברוקסן כ"להקת גן חיות".

במקביל לפעילות הלהקה, החל מולדאבי ללמוד בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.

בדצמבר 1991 הלהקה הוחתמה על חוזה ניהול באולפן די.בי. וחוזה הקלטות ב-NMC והקליטה אלבום בהפקת רונן בן טל ובהפקה מוזיקלית של עובד אפרת. מרבית שירי האלבום, שנכתבו והולחנו על ידי מולדאבי ובן ברק, זכו באהדת הקהל ותחנות הרדיו. בין השירים היו "גן החיות", "חם ומתוק", "המוזיקה בפנים", "ירח כחול" ו"הגבר שלך". הלהקה המשיכה להופיע, ואף העשירה את הרפרטואר שלה במגוון קאוורים כ"אליפלט" של התרנגולים, ו"אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" של אריק איינשטיין. ב-1993 בהופעת הלהקה בפסטיבל רוק בים האדום באילת, בלהט ההופעה, זרק שרון מולדאבי בקבוק בירה לעבר הקהל ופצע את אחד המבלים. מולדאבי נעצר בסוף ההופעה על ידי המשטרה אך שוחרר במהרה.

בסוף 1993, בשיא הצלחתה, התפרקה הלהקה. הסיבה הרשמית הייתה "חילוקי דעות על רקע אומנותי". מולדאבי פנה לקריירה עצמאית כיוצר ומבצע: הוא החל ללמוד פסנתר אצל המוזיקאי והיוצר רונן שפירא, גיטרה אצל יגאל סדן, ותאוריה והרמוניה אצל המוזיקאי והיוצר רועי ירקוני.

יוצר ומבצע

עריכה

במהלך לימודיו בחוג לספרות אנגלית, פגש מולדאבי במרצה והמשוררת קרן אלקלעי-גוט, דרכה הכיר את המוזיקאי הבריטי דייוויד וייט, שהוחתם כבר בגיל 19 באי.אם. איי, והפך לחבר להקת בראדרס ביונד בשנות ה-80. ב-1995 הניב שיתוף הפעולה בין השניים את אלבום הבכורה של מולדאבי (NMC): מולדאבי כתב והלחין את רב השירים באלבום, ואילו וייט היה חתום על ההפקה המוזיקלית והעיבודים.

מולדאבי לא יצא בסיבוב הופעות לקידום האלבום. עם זאת, הוא הפיק קליפ לשיר הבולט ביותר באלבום, "מעט ממה שאת".

לאחר צאת האלבום, נחשף מולדאבי בעיקר כעיתונאי ומבקר מוזיקה לועזית בידיעות אחרונות, ותיעד את המתרחש בתעשיית המוזיקה העולמית בסדרת כתבות וראיונות, בין היתר עם: דייוויד בואי, לו ריד, ניק קייב, פי ג'יי הארווי, מ.י.ה, דיימן אלבארן, רדיוהד, רייג' אגיינסט דה משין, ויקלף ז'אן, דפש מוד ואחרים.

בשנת 2000 החל מולדאבי לעבוד על אלבום שני בהפקת חמי רודנר וייעוץ אמנותי של יעקב גלעד, ב-2002 יצא האלבום "האור בפנים"[2]. מולדאבי חיבר את כל המילים והלחנים, למעט "איתך" (לחן של דייוויד וייט)[3].

בשלב זה, מולדאבי שב להופיע בשירים החדשים והישנים במסגרת הופעות אקוסטיות בכל רחבי הארץ, מלווה בגיטריסט שיף ערד ("איפה הילד"), בין היתר בהתנדבות למען "האגודה לזכויות האזרח" ותנועת "יש גבול".

ב-2004 חזר מולדאבי לעבוד כדיג'יי במועדונים, בארים, חתונות ואירועים עסקיים ופרטיים. ב-2005 שימש ככתב ומגיש במגזין "זמן תרבות" של ערוץ התרבות הישראלי[4].

ב-2006 הדרים לבאר שבע והקליט אלבום סולו שלישי באולפנם של דויד פרץ ונדב אזולאי, שהפיקו וניגנו בכל כלי הנגינה[5]. באותה שנה גם הלחין עם זיו גולנד את פסקול סרטם התיעודי של שירלי ברנהולץ ואוהד אופז, "עין נפקחת פנימה", קופרודוקציה גרמנית-הולנדית-ישראלית.

בינואר 2008 הוציא מולדאבי את אלבומו השלישי, "אל תפחד"[6]. באותה שנה הצטרף לצוות רדיו תל אביב, והחל להגיש בתחנה תוכנית לילית אישית עד סוף 2009[7][8].

ב-2011 הקליט את אלבום הסולו הרביעי שלו, עם המפיק המוזיקלי והאמן ירון כהן ("כנסיית השכל", "WOLF + LAMB") ולהקת מיספלאג. לקראת יציאת האלבום, בקיץ 2012, מולדאבי חזר לראשונה אחרי עשרים שנה, ואחרי עשור של הופעות אקוסטיות ברחבי הארץ, להופיע עם להקת רוק, כשאיתו תום קמינסקי בגיטרה, שני שביט בבאס ואסף קראוס בתופים[9]. נכון ל-2012, בנוסף לעבודתו כמוזיקאי, מולדאבי כותב על מוזיקה לועזית ב"גלובס", עורך ומשדר ב"רדיו מהות החיים", מרצה על מוזיקה ומדג'ה באירועים מובחרים. בינואר 2013, יצא אלבום הסולו הרביעי "אם אתה חי", מלווה בהופעות עם להקה ברחבי הארץ[10].

בשנת 2013 ביצעו עם צילי ינקו את השיר ימי ראשית הקיץ במופע מחווה לזכר שמוליק קראוס במסגרת ג'אם 88 אף אם מבית היוצר של אקו"ם, נמל תל אביב.[11]

מולדאבי מרצה במכללת BPM במסלול "זמר יוצר" בנושא כתיבת מילים, הגשה קולית והפקת שירה. ב-2013 הקים, עם חברת האוזן השלישית ומאיה בראונשטיין, את חברת "אקורד הרצאות מוזיקה" בה הוא משמש כמנהל התוכן ומרצה[12].

בשנים 20162019 עבד בחברת ההיי-טק Waves Audio כמנהל תכנים חדשניים, והתמחה בפיתוח תוכן ופיתוח עסקי במציאות רבודה, מציאות מדומה, מציאות מעורבת ומציאות מורחבת AR\VR\MR\XR.

בשנת 2019 זכה בפרס שרת התרבות להוצאה לאור של ספר ביכורים על ספרו "להלל את החול"[13]. הספר ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בספטמבר 2020 ועוסק בזיכרונות אישיים ובמחשבות על עתיד החברה והתרבות בעקבות המהפכות הטכנולוגיות הקרבות[14].

דיסקוגרפיה

עריכה
  • גן חיות, 1992
  • שרון מולדאבי, 1995
  • האור בפנים, 2002
  • אל תפחד, 2008
  • אם אתה חי, 2013

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   בן שלו, מי זוכר את מוסף המוזיקה "קליפ" של עיתון חדשות ז"ל?, באתר הארץ, 23 באפריל 2019
  2. ^ גידי אביבי, להביט באומץ בראי, באתר הארץ, 29 בינואר 2002
  3. ^ "איתך" של שרון מולדאבי, באתר וואלה, 25 באוקטובר 2001
  4. ^ תכלת סמל‏, שרון מולדאבי ושירי נדב לערוץ התרבות, באתר וואלה, 9 במאי 2005
  5. ^ תמר סוקניק, בתחנה בבאר שבע, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2007
  6. ^ תמר סוקניק, הופעת בכורה של שרון מולאדבי לרגל צאת אלבומו החדש, באתר הארץ, 1 באפריל 2008
  7. ^ מירב קריסטל, שרון מולדאבי לרדיו תל אביב, באתר ynet, 16 במרץ 2008
  8. ^ אופיר בר-זהר, לאחר 3.5 שנים: מנכ"ל רדיו תל אביב, שי בן מאור, עוזב, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2009
  9. ^ טל פרי, ‏שרון מולדאבי בהופעה, באתר גלובס, 12 ביולי 2012
  10. ^ עמי פרידמן, ביקורת אלבום: שרון מולדאבי רחוק מאוד מימי "גן חיות", באתר nrg‏, 1 בפברואר 2013
    אור ברנע, שרון מולדאבי שוב ברוקנ'רול: "אני דלוק על זה", באתר ynet, 9 בינואר 2013
  11. ^ דרור גלוברמן, ‏שמוליק קראוס היה נהנה, ואז שובר להם גיטרה על הראש, באתר ‏מאקו‏, 8 במרץ 2013
  12. ^ אסף נבו, ‏שרון מולדאבי על איחוד "גן חיות": "אני בא להשלים עם מי שהייתי לפני חצי מהחיים", באתר ‏מאקו‏, 30 בינואר 2015
  13. ^ רשימת הזוכים בפרס שרת התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית לשנת תשע"ט, באתר GOV.IL
  14. ^ ביקורות:
      עמרי הרצוג, "להלל את החול" של שרון מולדאבי הוא וידוי רגשי כאוטי ומקרה בוחן פסיכולוגי מרתק, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2020
    נדב מנוחין‏, בין מיכל ניב לשלמה ארצי, שרון מולדאבי יצא למסע בעקבות הטראומות של חייו, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2020