לדלג לתוכן

אוברן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוברן (חבל)
Région d'Auvergne
סמל אוברן
סמל אוברן
סמל אוברן
נוף הנשקף דרומה משרשרת העמקים באוברן
נוף הנשקף דרומה משרשרת העמקים באוברן
נוף הנשקף דרומה משרשרת העמקים באוברן
מדינה צרפתצרפת צרפת
מחוזות בחבל אלייה (Allier)
קנטל (Cantal)
לואר עילי (Haute-Loire)
פוי-דה-דום (Puy-de-Dôme)

14 רבעים, 158 קנטונים, 1,310 קהילות
בירת החבל קלרמון-פראן
תאריך ייסוד 4 ביוני 1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם Auvergne עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 26,013 קמ"ר
תאריך נטישה 1 בינואר 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בחבל 1,357,668 (2013)
 ‑ צפיפות 51 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 45°20′00″N 3°00′00″E / 45.333333333333°N 3°E / 45.333333333333; 3 
אזור זמן UTC+1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוֹבֶרְןצרפתית: Auvergne, ‏האזנה‏) היה חבל במרכז צרפת, בין השנים 1972 לסוף 2015. בתחילת 2016 הוא אוחד עם החבל רון-אלפ במסגרת רפורמה מנהלית שעברה צרפת המטרופוליטנית[1] החבל המאוחד נקרא זמנית אוברן-רון-אלפ.

בירת החבל היא העיר קלרמון-פראן (צרפתית: Clermont-Ferrand).

מקור השם אוברן הוא בשבט הגאלי ארברן, השבט שבראשו עמד המלך ורקינגטוריקס (בצרפתית נהגה שמו ורסנז'טוריקס) ערב הפלישה הרומאית לגאליה. בשנת 52 לפנה"ס ניצח ורקינגטוריקס את צבאותיו של יוליוס קיסר בקרב ז'רגוביה, אשר עיכב את כיבושה של גאליה על ידי הרומאים אך לא מנע אותה. במאה החמישית תיאר המשורר סידואן אפולינר (Sidoine Apollinaire) ביצירותיו את אורח החיים בחבל בתקופת חייו.

במאה השביעית היה אוברן במרכז סכסוך שליטה בין הפרנקים לאקיטנים. לאחר שנכבש על ידי הקארולינגים סופח החבל לממלכת אקיטן ומתקופה זו ואילך החלו אציליה של אוברן לשאוף לעצמאות.

במאה העשירית נלחמו על השליטה בחבל רוזני פואטייה וטולוז.

במהלך ימי הביניים חולק החבל בין ארבע ריבונויות פיאודליות:

  • רוזנות אוברן (ריבונות שנוצרה בסביבות שנת 980 לספירה).
  • המחוז הבישופי של קלרמון (ריבונות שהופיעה במקביל לרוזנות, כנראה ככח-נגד מולה).
  • רוזנות קלרמון-פראן, שנוצרה בסביבות שנת 1155 בעקבות חתירה תחת שלטונו של הרוזן הלגיטימי. רוזנות זו הפכה לרשמית בשנת 1302 וכונתה Dauphiné d'Auvergne.
  • "האדמה המלכותית של אוברן", שהופיעה בשנת 1360 כחלק מדוכסות אוברן.

אוברן הייתה בת-חסות של בני משפחת המלוכה הצרפתית. בפרט של אלפונס דה-פואטייה בין השנים 1241 ו-1271 ושל ז'או דה-ברי בין 1360 ל-1416.

במהלך מלחמת מאה השנים סבל החבל מפלישות חוזרות ונשנות וישוביו נהרסו ונבזזו.

בשנת 1424 עבר החבל לשליטת בית בורבון מידיה של השושלת הקפטינגית. ב-1531, עם בגידתו של שארל השלישי דוכס בורבון, טרם הסיפוח לשליטתו הישירה של מלך צרפת, עברה השליטה באוברן בירושה לידי קטרינה דה מדיצ'י.

בשנת 1790 חדל החבל ההיסטורי מלהתקיים כישות פוליטית.

רק תחת שלטונה של הרפובליקה הרביעית, עת חולק מחדש הניהול האדמיניסטרטיבי של המחוזות בצרפת, הפכו ב-1972 חלקיה של אוברן למחוזות רשמיים במדינה. החבל אוברן נתחם בגבולות שונים מאילו של החבל ההיסטורי וחולק לארבעה מחוזות:

מחוז אלייה חופף פחות או יותר למחוז ההיסטורי בורבונה (Bourbonnais). מחוז הוט-לואר כולל בתוכו את אזור ולה שהיה שייך למחוז ההיסטורי לנגדוק (Languedoc) וחלקים מהמחוז ההיסטורי ליונה (Lyonnais).

במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה העיר וישי מקום מושבה של ממשלת צרפת הכבושה.

המועצה האזורית של אוברן ממוקמת בעיירה שמלייר (Chamalières) ומועסקים בה כ-230 עובדים.

המועצה מורכבת מ-47 נציגים מארבעת מחוזותיו של אוברן השייכים:

בבחירות האזוריות של שנת 2004 זכתה המפלגה הסוציאליסטית במספר המושבים הרב ביותר, כשהמפלגה האזורית המאוחדת למען חבל אוברן מפגרת אחריה במעט. גם למפלגה הקומוניסטית ולמפלגת הירוקים נציגות במועצה.

במהלך התקופה שקדמה לבחירות הועלתה ההצעה לאחד את החבל עם החבל השכן לימוזן (Limousin), הצעה שזכתה להתנגדות בלימוזן ונראה כי לא תיושם בקרוב.

נכון לינואר 2007 מכהן רנה סושון (René Souchon) מהמפלגה הסוציאליסטית כנשיא החבל.

העיר הראשית בחבל אוברן ובירתו היא קלרמון-פראן (Clermont-Ferrand), ומתגוררים בה כ-400,000 תושבים (כשליש מתושבי החבל).

רכס מסיף סנטרל (אנ') משתרע על חלק גדול משטחו של החבל. הרכס, מסיב שנוצר בתקופת הפלאוזואיקון, מכסה כשישית משטחה של צרפת. גילם של הרי-הגעש הצעירים ביותר באזור הוא 8,000 שנה, והם יוצרים את השדה הגעשי שן דה פוי. בצפון החבל, מחוז אלייה, טופוגרפיה הררית פחות המאופיינת בגבעות. הפסגה הגבוהה ביותר באוברן היא זו של ההר פוי דה סנסי (אנ') במסיב מון דור (אנ') וגובהה 1,886 מטר.

הקרקע הגעשית של החבל פורייה ביותר. אוברן מתאפיין בנוף הררי ירוק ובשדות מרעה נרחבים התומכים בענף החקלאות באזור. הקרקע באזור עשירה במינרלים.

אוברן הוא חבל מתועש למדי. 20% מכוח העבודה (כ-110,000 מועסקים) עובד בענף זה, לעומת ממוצע ארצי של 18%.

התעשייה העיקרית בחבל היא תעשיית הצמיגים ובראשה חברת מישלן (Michelin), המובילה העולמית בתחום, וחברת דאנלופ (Dunlop).

בנוסף, מאופיינת התעשייה המקומית במגוון רחב של תעשיות קטנות ומקומיות. הקרקע באוברן היא קרקע עשירה במינרלים, שמקורות רבים שלהם הפכו בעשורים האחרונים ממוסחרים ושייכים כיום לחברות פרטיות, בהן יצרנית המים המינרליים הגדולה וולויק (Volvic). העיר תייר (עיר) (Thiers) נחשבת לאחד ממרכזי הייצור האיכותיים באירופה לסכינים ולכלי מתכת קטנים.

התיירות היא תעשייה חשובה באוברן. כ-26 מיליון תיירים מבקרים בחבל מדי שנה ומוציאים סכום כולל של 2.5 עד 2.8 מיליארד אירו, כ-7% מהתמ"ג של החבל. כ-2.5% עד 3% מהתיירות בצרפת מקורה באוברן.

באוברן מעיינות תרמיים רבים המהווים מוקד משיכה תיירותי לאזור. מעיינות לה-בורבול (La Bourboule) התגלו סמוך לשנת 1875 בשרשרת העמקים ונפתחו מיד אחר-כך כמרכז מעיינות מרפא מצליח למבקרים, בל תנועה של 10,000 תיירים בשנה. כיום, עם זאת, מספר המבקרים באתר נמוך בהרבה. גם העיר וישי התפתחה סביב תעשיית המעיינות בסמוך אליהם נבנתה.

שרשרת העמקים מושכת לאזור תיירים רבים בשל הנוף המרהיב הנשקף בסביבתה וממנה. בשנת 1977 הוקם "הפארק הלאומי הרי הגעש של אוברן" ובשנת 2002 נוספה אליו אטרקציה תיירותית בשם "וולקאניה", מעין פארק שעשועים לכל המשפחה הבנוי סביב נושא הרי הגעש.

באוברן כמה אתרי ספורט חורף, ביניהם אתרי סקי ומסלולי סקי למרחקים.

Bleu D'Auvergne, גבינת עובש ייחודית לחבל אוברן

בחקלאות בחבל מועסקים 41,000 עובדים או 8.5% מכח העבודה באזור, כפליים מהממוצע הארצי.

באזורים ההרריים בחבל, החקלאות העיקרית היא חקלאות הרבעה, רובה מיועדת לגידול פרות לחליבה. תעשיית הגבינות באוברן מפותחת מאוד והיא מספקת כרבע (50,000 טון בשנה) מתעשיית גבינות ה-AOC, התקן הצרפתי למקורם הגאוגרפי של מוצרי חקלאות ומזון, של צרפת.

בנוסף, מתאפיינת החקלאות בחבל בגידול עדשים ירוקות, חיטה, תירס, חמניות, סלק מתוק ובגידול בקר לבשר. אוברן מארחת בחודש אוקטובר בכל שנה את ועידת הגידול וההרבעה, היחידה מסוגה באירופה. חברת Limagrain, יצרנית הזרעים הרביעית בגודלה בעולם, יושבת קרוב לבירת החבל, קלרמון-פראן.

אוברן מיושב בדלילות. הגאוגרפיה ההררית של האזור מנעה לאורך ההיסטוריה התפתחות עירונית רחבה ואת השפעותיה. נכון לשנת 1999 חיו באוברן 1,308,800 תושבים בצפיפות של 50 איש לקמ"ר. מאז המאה ה-19 מתאפיין החבל בעזיבה של כפרים ומעבר, בעיקר של בני הדור הצעיר, לשטחים עירוניים. שיעור העירוניים באוכלוסיית החבל הוא 60% ובקלרמון-פראן, כאמור, מתגוררת כשליש מהאוכלוסייה.

איכרה בלבוש מסורתי של אוברן

חבל אוברן המודרני מאגד בתוכו אזורים הטרוגניים מבחינה תרבותית. אוברן ההיסטורי מורכב ממחוזות קנטל ופוי-דה-דום וכמו כן מחלק ממחוז הוט-לואר. באזורים אלו נשמרה עד היום תרבות ששורשיה בתרבות ההיסטורית של החבל. זאת, מבחינת הניב הלשוני המדובר בם, התרבות הקולינרית והמוזיקה. המלחין הצרפתי, ז'וסף קנטלוב, אסף ותיזמר שירי רועים מאוברן ופרסם אותם בשם "שירי אוברן".

המטבח האוברניאי מאופיין בבישול כפרי ופשוט, מבוסס על ירקות וגידולים חקלאיים מהאזור. תעשיית המזון הביולוגי חזקה בחבל ומוצרים חקלאיים רבים המיוצרים בחוות משפחתיות באוברן מיוצאים לאזורים אחרים של צרפת.

בחבל מתגוררים, לצד דוברי צרפתית כשפת-אם, תושבים ששפת אמם היא האוקסיטנית. בעידן בו השפות האזוריות באירופה הולכות ונכחדות, נוכחות הניבים המקומיים באוברן עדיין חזקה. מסקר שנערך בשנת 2006 עולה כי 61% מתושבי החבל מבינים ברמה זו או אחרת את השפה המקומית, בנוסף לצרפתית. 22% מהמשיבים אמרו כי ההבנה שלהם היא ברמה גבוהה מאוד או ברמת שפת-אם.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוברן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חוק מספר 2015-29 מה-16 בינואר 2015 מאתר החוקים הצרפתי
  2. ^ Pratiques et représentations des langues régionales en Auvergne (ייצוגים של השפות האזוריות בחבל אוברן), מאתר מכון המחקר IFOP, ‏30 ביוני 2006 (בצרפתית), גרסת 20 בדצמבר 2008 אוחזרה מארכיון האינטרנט