לדלג לתוכן

היריבות בין בית"ר ירושלים לבין הפועל תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היריבות בין בית"ר ירושלים לבין הפועל תל אביב היא אחת היריבויות הוותיקות והטעונות ביותר בכדורגל הישראלי, ולא אחת קרה שמפגשים אלו הובילו לגילויי אלימות בין מחנות האוהדים, ואף במגרש בין שחקני הקבוצות.

היריבות בין שתי הקבוצות סובבת סביב הרקע הפוליטי-האידאולוגי המנוגד בין מרכזי הפועל ובית"ר ועל האופן בו שניהם הצטיירו במשך השנים בציבור הישראלי - הפועל הוא איגוד ספורט המזוהה עם השמאל הפוליטי בישראל וככזה הוא ייצג את המעמד הגבוה, הממסד האשכנזי וההסתדרות. בית"ר הוא איגוד ספורט המזוהה עם הימין וככזה הוא ייצג באופן מסורתי את השכבות החלשות ומאבקם בממסד, ציבור המזרחים ואת התנועה הרוויזיוניסטית. בשל סיבה זו לא אחת קורה שבמשחקים נוכחים חברי הכנסת, שרים ואפילו ראשי ממשלה משני קצות הקשת הפוליטית, בעיקר בתקופת בחירות. בשנות ה-90 חלה הפרטה והמועדונים עברו לבעלות פרטית, מה שמעט שיכך את הפן הפוליטי-חברתי, אך במשך השנים המוטיב הפוליטי חזר ביריבות בין הקבוצות בעיקר בקרב אוהדיה ודרך המועדונים, מה שהפך ליריבות היסטורית מסורתית בין הקבוצות לאורך השנים. במשחקים בין הקבוצות קיימים לעיתים קרובות עימותים מילוליים ולעיתים אף פיזיים. ב-3 באוקטובר 2015 אוהד הפועל תל אביב הותקף באמצעות פטיש בראשו ונפצע באורח קשה במהלך קטטה ביו ארגון האוהדים לה פמיליה, לארגון האוהדים של הפועל.[1] במרץ 2018 נגזרו עונשי מאסר של עד עשר שנים על שישה משתתפים בתקיפה זו.[2]

היסטוריית המפגשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאזן המפגשים בליגה מאז קום המדינה
(נכון ל-27 באפריל 2024)
  •   ניצחונות להפועל: 54 (41.5%)
  •   תיקו: 35 (26.9%)
  •   ניצחונות לבית"ר: 41 (31.5%)

המשחק הראשון בין הקבוצות התקיים ב-5 במרץ 1955 באצטדיון ימק"א, במסגרת המחזור החמישי בליגה הבכירה (אז ליגה א'). הייתה זו העונה הראשונה של בית"ר בליגה הבכירה, והמשחק הסתיים בתיקו 2-2. לזכות בית"ר כבשו סימון אלפסי וישראל יחזקאל, ולזכות הפועל כבשו אשר בלוט ומיכאל מיכאלוב. גם המפגש השני באותה עונה הסתיים בתיקו (1-1). בתום עונה זו ירדה בית"ר לליגת המשנה ושבה לליגה הבכירה רק ב-1968.

ב-14 ביוני 1969, אירחה הפועל את בית"ר בבלומפילד. על בית"ר עדיין ריחפה סכנת הירידה. הפועל לא לקחה בחשבון הסדרת כוחות מתוגברים למשחק על אף שהיה נפיץ, וחסכה את עלויות המשטרה. בדקה ה-57 במצב 0-2 להפועל, הופסק המשחק בעקבות התפרעות של אוהדי בית"ר וחודש לאחר מספר דקות. המשחק שוב פוצץ בדקה ה-81 במצב של 1-3 להפועל ולא חודש לאחר מכן - אוהדי בית"ר פרצו למגרש וניסו להגיע אל חדרי ההלבשה, ומשלא הצליחו בכך, הפילו גדרות והציתו את השערים. אוהדי בית"ר גם הוציאו את זעמם על שופט המשחק אייזיק כהן, שהיה עולה חדש, בקריאות גנאי בשל מוצאו הרוסי ("אתה יהודי מלוכלך, חבל שלא נשארת בסיביר"). כהן לא שפט באף משחק יותר לאחר משחק זה. רק לאחר מספר רגעים הוזעקו כוחות גדולים של משטרה והצליחו להשליט סדר. אחד הרגעים הזכורים ביותר במשחק היה כאשר רוני קלדרון, שחקן הפועל, רץ לכיוון השער של בית"ר פרץ חייל למגרש וניסה בכל כוחו לעצור את קלדרון (יש הטוענים אפילו בעזרת נשקו האישי[דרוש מקור]) ולמנוע ממנו את השער הרביעי של הפועל. יש הטוענים שגם כאשר החייל פרץ למגרש, קלדרון עבר אותו כאחרון השחקנים שבא לעצור אותו. בבית הדין נפסק ניצחון טכני (0-3) לטובת הפועל ותוצאת המשחק בוטלה. היה זה למעשה הניצחון הראשון אי פעם של הפועל על בית"ר. הניצחון הראשון במשחק שהגיע לסיומו החוקי היה שנה לאחר מכן, ב-2 במאי 1970, אז ניצחה הפועל 0-2.

הפועל הייתה הקבוצה הדומיננטית בשנים אלו, ורוב המפגשים הסתיימו בניצחון של הפועל או בתיקו. השיא היה בין השנים 1972-1974 אז ניצחה הפועל ב-6 מפגשים ברצף. רק ב-25 בדצמבר 1976 הצליחה בית"ר, לראשונה אחרי 18 מפגשים ראשונים עם הפועל, לנצח אותה. היה זה המחזור ה-14 בליגה ובית"ר ניצחה בתוצאה 0-2. ב-10 המפגשים הבאים, בית"ר לא השכילה לנצח, ולאחר 30 משחקים בין הקבוצות עמד המאזן על 14 ניצחונות להפועל, 14 תוצאות תיקו, ו-2 ניצחונות בלבד לבית"ר. הרצף התחיל להתאזן רק בשנים שלאחר מכן, אז הפכה בית"ר לקבוצה בכירה בכדורגל הישראלי, וב-30 מפגשים הבאים הצליחה בית"ר לנצח 15 משחקים, כאשר 6 הסתיימו בתיקו ו-9 בלבד בניצחון של הפועל.

בעונת 1983/1984, במחזור הלפני האחרון, הגיעה הפועל למשחק חוץ נגד בית"ר באצטדיונה הביתי דאז, אצטדיון ימק"א. בית"ר אז נאבקה נגד מכבי חיפה על תואר אליפות ראשון בהיסטוריה. באותו משחק הפועל נצחה בתוצאה 1-3, מצמד של משה סיני, וכך גזלה מבית"ר תואר אליפות ראשון בהיסטוריה ומכבי חיפה זכתה באליפות. על אף שנות קיומם של המועדונים (הפועל ב-1923 ובית"ר ב-1936) ומפגשים חמים וגדולים אחרים ביניהם, לדעת רבים מסמן משחק זה את תחילת היריבות המרה שקיימת עד היום בין שתי הקבוצות.

בעונת 1997/1998 קרה האירוע המדובר והמפורסם ביותר בהיסטוריה של היריבות, משחק השרוכים, אך לא במפגשים הישירים ביניהן. באותה עונה, הפועל ובית"ר נאבקו על האליפות. במחזור הלפני אחרון, אירחה הפועל תל אביב את הפועל פתח תקווה בבלומפילד וניצחה 0-1, ובית"ר התארחה בקריית אליעזר נגד הפועל בית שאן. בעוד שבית"ר נאבקה על האליפות, בית שאן נאבקה נגד הירידה. עקב בקשת הטלוויזיה המשחק בין בית"ר לבית שאן נערך 10 דקות אחרי שאר משחקי המחזור האחרון. לקראת סוף המשחק, הבינו שחקני בית שאן שהם נשארים בליגה ובמצב של 2-2 (במצב כזה, הפועל במקום הראשון), אך בדקות הסיום, בזמן תוספת הזמן, הבקיעה בית"ר שער מכריע אשר העניק את הניצחון לבית"ר ירושלים. שבוע אחר כך זכתה באליפות. טענות רבות הועלו נגד בית שאן, על כך ש"נתנו" את המשחק לבית"ר ואיפשרו להם להבקיע ולתת את האליפות לבית"ר ירושלים. אחרי אותו משחק, מעבר לשנאה שהפועל פיתחה כלפי בית שאן, היריבות עלתה לגבהים שלא נראו עד אז.

בעונות הבאות הפועל הייתה הדומיננטית עקב משבר כלכלי אליו נקלעה בית"ר שהציגה יכולת חלשה בליגה ובפרט במשחקים בין הקבוצות. בין השנים 2001-2006, ב-20 מפגשים בין הקבוצות, הפועל ניצחה ב-11 (8 מתוכם ברצף), 7 הסתיימו בתיקו, ובית"ר ניצחה ב-2 בלבד.

בעונת 2009/2010, נאבקו הפועל תל אביב ומכבי חיפה על האליפות. במחזור האחרון, מכבי חיפה שיחקה נגד בני יהודה בבלומפילד, והפועל תל אביב יצאה למשחק חוץ בירושלים נגד בית"ר, שרצתה למנוע מהפועל לזכות בדאבל בכל דרך, בייחוד במגרשה הביתי. מכבי חיפה התקשתה נגד בני יהודה אך הייתה יותר קרובה לאליפות ברוב הדקות. לקראת סיום המשחק, כאשר נראה היה שמכבי חיפה היא זו שתזכה באליפות, כבש שחקן הפועל תל אביב, ערן זהבי, שער אליפות דרמטי בדקה ה-92, וקבע 1-2 לטובת קבוצתו, דבר שהעלה את הפועל למקום הראשון בליגה, כאשר משחקה של מכבי חיפה טרם הסתיים. כעבור מספר דקות סיימה מכבי חיפה בתיקו 1-1 מול בני יהודה, ובכך זכתה הפועל תל אביב באליפות ובדאבל רביעי בתולדותיה וזאת במגרשה של בית"ר ירושלים.

בעשור לאחר מכן, לאור החלשותה של הפועל תל אביב, הסטטיסטיקה הלכה לטובת בית"ר כאשר עד לסוף עונת 2018/2019, בית"ר ניצחה ב-8 מפגשים, 8 הסתיימו בתיקו, והפועל ניצחה ב-3 מפגשים בלבד, כאשר בדצמבר 2018 בית"ר מנצחת בתוצאה 3:0 בחוץ, ההפרש הגדול ביותר שלה מאז שנות ה-90.

ב-27 באפריל 2024, בעונת 2023/2024, בית"ר ניצחה 5-1 את הפועל. היה זה הניצחון הגדול ביותר במשחק בין שתי הקבוצות בליגה לאורך ההיסטוריה (נכון ל-30 באפריל 2024).

רצף הניצחונות הגדול ביותר של הפועל הוא 8 ניצחונות רצופים, ו-18 משחקים ללא הפסד במפגש זה. בית"ר השיגה 4 ניצחונות רצופים ו-9 משחקים ללא הפסד. הניצחון הגדול ביותר במפגש בין הקבוצות במסגרת הליגה הבכירה הוא 5-1, כאשר בית"ר עשתה זאת פעם אחת (ב-2024). ניצחונות נוספים בהפרש של ארבעה שערים הוא בתוצאה 0-4, כאשר הפועל עשתה זאת פעמיים (ב-1996 וב-2009), ובית"ר עשתה זאת פעם אחת (ב-1993). המשחק שהניב את מספר השערים הגבוה ביותר נערך בעונת 2009/2010 והסתיים בתוצאה 3-4 להפועל.

מאז תחילת המפגשים עד ל-27 באפריל 2024 נערכו 130 מפגשים בין הקבוצות, כאשר הפועל ניצחה ב-54 מפגשים, בית"ר ניצחה ב-41 מפגשים, ו-35 מפגשים הסתיימו בתיקו. יחס השערים הוא 144-167 לטובת הפועל.

בגביע המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאזן המפגשים בגביע המדינה מאז קום המדינה
(נכון ל-20 באפריל 2011)
  •   ניצחונות להפועל: 7 (58.3%)
  •   ניצחונות לבית"ר: 1 (8.3%)
  •   תיקו: 4 (33.3%)

במסגרת גביע המדינה הקבוצות נפגשו סה"כ 12 פעמים (1 מהם היה מפגש כפול). המפגש הראשון נערך בגביע של עונת 1954/1955 בתאריך ה-26 במרץ 1955, אז הדיחה הפועל את בית"ר בסיבוב ג' שלה גביע בתוצאה 0:5 (תוצאת השיא במפגשים בין הקבוצות במסגרת זו). לאחר מכן נפגשו הקבוצות שלוש פעמים בגביעים של 1971, 1972 ו-1983, שלושתם בשלב רבע הגמר, כאשר פעמיים הפועל ניצחה ופעם בית"ר.

בעונת 1988/1989 בגביע המדינה בשלב שמינית הגמר נפגשו הקבוצות למפגש כפול שהונהג בתקופה זו. בבית ניצחה הפועל במפגש הראשון 0:2, אך הפסידה 5:0 במפגש השני והודחה על ידי בית"ר שגם זכתה להניף את הגביע באותה העונה.

בעונות 1998/1999 ו-1999/2000 נפגשו הקבוצות בגמר גביע המדינה פעמיים, ובשני המפגשים יצאה הפועל כשידה על העליונה אחרי שוויון בתום 120 דקות ודו-קרב בעיטות פנדלים.

בעונת 2007/2008 זכתה בית"ר באליפות, וכמו בעונות 1999 ו-2000 שוב נפגשו היריבות בגמר גביע המדינה ושוב הוא הוכרע בדו-קרב פנדלים, והפעם ידה של בית"ר הייתה על העליונה ובית"ר זכתה בדאבל ראשון בהיסטוריה שלה על חשבון הפועל.

לאחר מכן נפגשו הקבוצות שתי עונות רצופות בשלב רבע הגמר בגביעים של עונות 2009/2010 ו-2010/2011 ובשניהם הייתה ידה של הפועל על העליונה, כשבאחרון מביניהם מנצחת הפועל 1:0 משער בפנדל שנוי במחלוקת בדקה ה-88, שעורר את זעם האוהדים והשחקנים וגרם למהומה גדולה בסוף המשחק.[3]

סה"כ במסגרת זו נפגשו הקבוצות 12 פעמים (3 פעמים במסגרת גמר הגביע), ב-9 בהם יצאה הפועל מנצחת (2 מהם בדו-קרב פנדלים), וב3 מהם בלבד בית"ר ניצחה (2 מהם בדו-קרב פנדלים).

רשימת המפגשים במסגרת הגביע (החל מקום המדינה)
עונה סיבוב תאריך מגרש תוצאה כובשי השערים
1954/1955 סיבוב ג' 26 במרץ 1955 אצטדיון באסה
5–0 להפועל
פנחס יהודיוף (4), רחביה רוזנבוים
1970/1971 רבע גמר 22 במאי 1971 אצטדיון ימק"א
0–0[4]
1971/1972 רבע גמר 9 בספטמבר 1972 אצטדיון ימק"א
2–1 להפועל
לבית"ר: ארצי בן יעקב ; להפועל: יעקב רחמינוביץ' (2)
1982/1983 רבע גמר 25 באפריל 1983 אצטדיון בלומפילד
2–0 להפועל
משה סיני (2)
1988/1989 שמינית גמר 3 במאי 1989 אצטדיון בלומפילד
2–0 להפועל
דוד שרביט, מוריס ז'אנו
16 במאי 1989 אצטדיון ימק"א
5–0 לבית"ר
אורי מלמיליאן (2), אלי יאני, יעקב פלד, רונן רוקמן
1991/1992 סיבוב ז' 10 במרץ 1992 אצטדיון טדי
1–0 להפועל
יובל פילוס
1998/1999 גמר 19 במאי 1999 אצטדיון רמת גן
1–1[5]
לבית"ר: ניר סביליה ; להפועל: שלום תקווה
1999/2000 גמר 17 במאי 2000 אצטדיון רמת גן
2–2[6]
להפועל: דיאן ראצ'וניצה, סלים טועמה ; לבית"ר: ויקטור פאצ'ה (2)
2007/2008 גמר 13 במאי 2008 אצטדיון רמת גן
0–0[7]
2009/2010 רבע גמר 13 באפריל 2010 אצטדיון בלומפילד
2–0 להפועל
דדי בן דיין, גילי ורמוט
2010/2011 רבע גמר 20 באפריל 2011 אצטדיון בלומפילד
1–0 להפועל
טוטו תמוז (פ)

במסגרות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות נפגשו עוד 13 פעמים במסגרת גביע הטוטו (4 ניצחונות להפועל, 5 ניצחונות לבית"ר ו-4 תוצאות תיקו) ובנוסף נפגשו פעם אחת באלוף האלופים לעונת 1985/1986 אז ניצחה בית"ר (מחזיקת הגביע) את הפועל (האלופה) 2:1.

מעברי שחקנים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר של שחקנים בין הקבוצות נתפס בעיני אוהדי הקבוצות כ"בגידה", וזוכה לעיתים לתגובות עוינות מצד הקהלים. המקרים הבולטים ביותר היו של - יוסי אבוקסיס ושמעון גרשון:

  • יוסי אבוקסיס גדל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, אך עבר במספר מועדונים לפני שהגיע לבית"ר, שם עשה את פריצת הדרך שלו כשחקן. אבוקסיס ביסס את מעמדו כמנהיג הקבוצה, אותה הוביל לשתי אליפויות רצופות, והפך לאחד השחקנים האהובים ביותר במועדון. לקראת עונת 2001/2002 חזר אבוקסיס להפועל, דבר שגרר תגובות עוינות מצד אוהדי בית"ר, אשר התקשו לסלוח על המעבר במשך שנים רבות. לאחר 20 שנה בהן זכה ליחס עוין מצד אוהדי בית"ר, חזר אבוקסיס בשנת 2022 למועדון כמאמן הקבוצה, ואף הוביל אותה לזכייה בגביע המדינה בעונה שלאחר מכן, דבר שהשכיח אצל רבים מאוהדי הקבוצה את הטינה שהייתה כלפיו במשך השנים. עם זאת, בתחילת 2024 התפטר אבוקסיס מאימון הקבוצה באופן מפתיע, וכעבור כשבוע מונה למאמן הפועל תל אביב, מה ששוב נתפס כ"בגידה" וגרם לכעס רב בקרב אוהדי הקבוצה.
  • שמעון גרשון גדל גם הוא במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, והפך עם השנים למנהיג הקבוצה הבוגרת ולאהוב הקהל, ובהמשך אף מונה לקפטן הקבוצה. גרשון, אשר גדל במועדון והיה לשחקן מוביל, הגיע למעמד של "סמל" בקרב אוהדי הקבוצה. עם זאת, לקראת עונת 2006/2007 עבר גרשון לבית"ר ירושלים. לטענת אוהדי הפועל, חתם גרשון בבית"ר מסיבות כלכליות, דבר דבר שהעצים עוד יותר את תחושת הכעס והבגידה כלפיו, אשר עליה התקשו לסלוח אוהדי הפועל במשך שנים ארוכות. במשחק הראשון בין הקבוצות שהתקיים לאחר המעבר, זרקו אוהדי הפועל דולרים מזויפים על גרשון וקראו לעברו "תמות עם הכסף".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ברהנו טגניה, ‏תיעוד: "לה-פמיליה" לפני התקיפה, באתר ‏מאקו‏, 7 באוקטובר 2015
  2. ^ אלון חכמון, ‏‏אחד ממנהיגי ארגון "לה פמיליה" נידון לעשר שנות מאסר בפועל, באתר ספורט1, 29 במרץ 2018
  3. ^ אופיר סער‏, מהומה גדולה בתום משחק רבע הגמר בין הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים, באתר וואלה, 19 באפריל 2011
  4. ^ 3–2 להפועל בפנדלים
  5. ^ 3–1 להפועל בפנדלים
  6. ^ 4–2 להפועל בפנדלים
  7. ^ 5–4 לבית"ר בפנדלים