הפרעה לעיבוד התחושתי
_-_categories_and_subtypes.svg) | |
| נוזולוגיה של SPD שהוצעה על ידי מילר ל.ג'. (2007) | |
| תחום | פסיכולוגיה, הפרעה נוירולוגית, הפרעה נוירו-התפתחותית |
|---|---|
| גורם | בעיקר תורשה |
| תסמינים | רגישות יתר או תת-רגישות (לדברים כמו אור, רעש, טקסטורה, ריח ועוד), תשוקה חושית (חשחוש, אימפולסיביות), חרדה, קשיים התנהגותיים |
| טיפול | פסיכיאטריה, ריפוי בעיסוק (טיפול באינטגרציה חושית, טיפול בעיבוד חושי), טיפול נוירולוגי |
הפרעה לעיבוד התחושתי (באנגלית: Sensory processing disorder; בקיצור: SPD, מכונה גם: ליקוי באינטגרציה החושית) היא הפרעה נוירולוגית בה מערכות החישה לא מבצעות אינטגרציה סנסורית באופן תקין. ההפרעה גורמת לקשיים בוויסות הרגשי, היכולת של אדם לכוון ולאזן את רגשותיו בהתאם למצב נתון. בדרך כלל ללוקים בהפרעה יש קושי בוויסות מערכות הראייה, השמיעה, הטעם, הפרופריוספציה, האינטרוספציה ועוד. אדם הלוקה בהפרעה עלול לסבול מרגישות יתר או מתת-רגישות בהיבטים שונים, מה שעלול להוביל לחרדה והתנהגות לא רצויה.[1]
עוצמת התגובה ההתנהגותית לגירויים חושיים שנקלטים מהסביבה.[2] הליקוי בא לידי ביטוי בכך שהלוקה בה מגיב בדרך סתגלנית לתחושות שהוא חווה ביום יום.[3] לדוגמה, חלק מהאנשים בעלי ההפרעה רגישים למגע, ועשויים לפרש מגע קל כמכאיב, או להיות רגישים במיוחד למרקמים מסוימים של בגדים או של אוכל. חלק אחר רגיש לריחות ועשוי להיתקף בחילה מריחות מסוימים. ההפרעה מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושיים המגיעים מגופו של האדם או מסביבתו.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת החישה נותנת לנו מידע חיוני על הגוף שלנו כמו גם על הסביבה שלנו. הפרעה לעיבוד התחושתי מתבטאת בחוסר היכולת או בקושי להבחין בין סוג אחד של קלט לאחר.[4] מצב זה יכול לגרום לתגובות שמכונות כרגישות יתר או תת-רגישות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך העיבוד החושי הוגדר על ידי המרפאה בעיסוק אנה ז'אן איירס בשנת 1972 כ"תהליך נוירולוגי המארגן את התחושה מהגוף של האדם עצמו ומהסביבה, ומאפשר שימוש בגוף בצורה יעילה בסביבה".[5][6] כאשר קיימת הפרעה לתהליך העיבוד החושי, היכולת הטבעית הזו נפגמת.
החושים השונים מספקים לאדם מידע שנועד לאפשר את תפקודו כראוי. מערכות החושים השונות בגוף הן המערכת הוויזואלית (חוש הראיה), המערכת הטקטילית (חוש המישוש, המגע), המערכת האודיטורית (חוש השמיעה), המערכת הפרופריוצפטיבית (מגע עמוק), המערכת האוראלית, מערכת הריח, והמערכת הוסטיבולרית (שיווי המשקל). המסלול של עיבוד התחושות עובר בשלבים ההתחלתיים דרך אזורים בגזע המח ובמרכז המוח. האזורים האלו מעורבים בתהליכים הכוללים תיאום, תשומת לב, עוררות ותפקוד אוטונומי. לאחר שהמידע החושי עובר דרך המרכזים האלה, הוא מנותב לאזורים במוח שאחראיים על רגשות, על זיכרון ועל תפקודים קוגניטיביים.
הפרעה לעיבוד התחושתי מאופיינת בבעיות משמעותיות בארגון ובעיבוד הגירויים החושיים, ומתבטאת בקשיים בתפקוד באחד או יותר מתחומי החיים המרכזיים וביניהם תפוקה בעבודה, פנאי ומשחק,[7] ופעולות יומיומיות.[8]
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כ-20% מכלל אוכלוסיית הילדים בעולם סובלים מההפרעה, מעל 95% מהם מאובחנים על הרצף האוטיסטי.[9]
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיבה או הגורם המרכזי להפרעה לא ידוע.[10] עם זאת, כן ידוע לנו שהמוח האמצעי וגזע המוח שאחראים על מערכת העצבים המרכזית, אחראים גם ליכולת לבצע אינטגרציה רב חושית. אזורי מוח אלו מעורבים בתהליכים הכוללים קואורדינציה, קשב ועוררות. אזורי המוח האלו פועלים גם בשיתוף פעולה עם מערכת העצבים האוטונומית.[11] לאחר שהמידע החושי עובר דרך מערכות אלו, הוא מנותב לאזורי המוח האחראים על רגשות, זיכרון ויכולת קוגניציה ברמה גבוהה יותר.
מחקר ראשוני מצביע על כך שההפרעה עוברת בדרך כלל בתורשה. הגורמים להפרעה מקודדים לתוך החומר הגנטי של הילד בעת ההיריון. גם סיבוכים טרום לידתיים עלולים להביא להתפרצות של ההפרעה, וגורמים סביבתיים עשויים להיות מעורבים.[12] ילדים שחוו טראומה גופנית, הרעלת עופרת, פרכוס אפילפטי או דלקות אוזניים כרוניות נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מההפרעה.[13]
המחקרים הנוכחים העוסקים בעיבוד התחושתי מתמקדים במציאת סיבות נוירולוגיות להפרעה בעיבוד התחושתי. אלקטרואנצפלוגרם היא אחת הדרכים שבהן משתמשים כדי לחקור את הסיבות להפרעה זו.[14] חלק מהסיבות הבסיסיות שהוצעו:[15]
- תורשה.
- תקופת היריון לא מאוזנת: סיגריות, סמים, אלכוהול, תרופות, רעלים, מתח רב, מחלה ויראלית.
- לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך.
- טראומת לידה, ניתוח קיסרי, מחסור בחמצן, ניתוח בסמוך ללידה.
- לאחר הלידה: גריית יתר או תת-גרייה בחושים. אשפוז ממושך. שהיה בבית יתומים.
- סיבות בלתי ידועות.
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפשר לחלק את ההפרעה לעיבוד התחושתי לשלושה סוגים עיקריים:[16][17]
הפרעה בוויסות החושי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההפרעה מתבטאת בחוסר יכולת לווסת את הרמה, את העוצמה ואת המהות של התגובות לקלט חושי חיצוני. תגובותיו התחושתיות של אדם בעל ההפרעה בדרך כלל אינן תואמות את הסיטואציה.
- רגישות יתר, תגובתיות יתר לגירוי חושי - התגובה של אנשים בעלי רגישות יתר לגירוי היא מהירה ובעלת עוצמה גבוהה יחסית לבעלי תגובתיות חושית תקינה. היא עשויה לבוא לידי ביטוי ברתיעה ממגע עם מרקמים שונים, בהימנעות מרעש, ולעיתים תגובות בתוקפניות למגע לא צפוי. אנשים בעלי רגישות יתר מאופיינים בצורך בשליטה, בשינויים תכופים במצב הרוח, ולפעמים גם בחרדה חברתית.
- תת-תגובתיות לגירוי חושי, קושי בהבחנה חושית - התופעה מאופיינת בזמן תגובה ארוך לגירויים חושיים. למידע החושי נדרשת עוצמה רבה מהרגיל כדי לגרור תגובה. בדרך כלל אנשים עם תת-תגובתיות יגלו אדישות וחולמנות, יעדיפו לשחק לבד, לא יהיו עירניים לסביבה, יתקלו בחפצים, ותחושת הכאב שלהם תהיה עמומה.
- חוסר רגישות, חיפוש חושי - חיפוש חושי מתאפיין בצורך עז לחוויות חושיות. אדם כזה יחפש באופן אקטיבי התנסויות מעוררות גירויים תחושתיים על מנת להגיע למצב של וויסות עצמי. חוסר הרגישות עשוי להתבטא בתנועתיות בלתי פוסקת ובאימפולסיביות – הן מוטורית והן רגשית.
- תבניות מעורבות בין הסוגים המוצעים מעלה.
הפרעה מוטורית על בסיס סנסורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל אנשים בעלי הפרעה מהסוג הזה, הפלט המוטורי לא מאורגן כתוצאה מעיבוד לא נכון של מידע חושי המשפיע על שליטה ביציבה. כתוצאה מכך נוצרת הפרעה ביציבה, או הפרעת קואורדינציה התפתחותית.[18][19]
הפרעה בהבחנה סנסורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרעה בהבחנה סנסורית, או עיבוד לא נכון של מידע חושי, הוא עיבוד שגוי של קלט חזותי או שמיעתי. ההפרעה יכולה להתבטא, למשל, בחוסר תשומת לב, בחוסר ארגון, ובביצועים חלשים במטלות. ההפרעה יכולה להתבטא בראייה, בשמיעה, במישוש, בטעם, בריח, ביציבה ובתנועה.[18]
תסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התסמינים עשויים להשתנות בהתאם לסוג ההפרעה ובתת הסוגים שלה. אין לבלבל את התסמינים הנ"ל עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המאופיינת בעיקר בקשיי קשב (ADD), הפרעת עיבוד שמיעתי (APD), לקות שפה ואוטיזם (ASD), מכיוון שהתסמינים שלהם דומים.
רגישות יתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תגובות רגישות יתר
מאפיינים של אנשים עם הפרעה בעיבוד החושי שמתבטאת ברגישות יתר:
- תגובה שלילית למגע
- סובלים מלבישת בגדים שעשויים מבדים מחוספסים או עם תג או בגדים צמודים (טייץ, חולצות צמודות וכו') (רגישות למגע)
- מודאגים אם ידיהם או פניהם מתלכלכים
- סולדים ממאכלים מסוימים וממרקמים מסוימים (למשל, מאכלים נוזליים לצד מאכלים מוצקים, מאכלים עם טעמים עזים)
- רגישים לאור (מסתנוורים בקלות)
- רגישים לרעשים ונלחצים מנוכחותם
- רגישות יתר לריחות (בשמיים, חומרי ניקוי, מאכלים ספציפיים וכו')
- חשחוש[20]
תת-רגישות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאפיינים של אנשים עם הפרעה בעיבוד החושי שמתבטאת בתת-רגישות:
- זקוקים למגע, אוהבים ללכת יחפים, נוטים ליפול ולהיחבל, מכים אנשים אחרים, נוגעים באחרים תכופות
- לא רגישים למזג אוויר חם מידי או קר, פחות רגישים או יותר רגישים לכאב מיתר האנשים
- אוהבים מאכלים עם טעמים עזים
- מתקשים לנהוג בעדינות עם בעלי חיים
- אוהבים להתנדנד, מחפשים גירויים חזקים
אבחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההפרעה לעיבוד התחושתי אינה מוכרת כהפרעה נפשית במדריכים הרפואיים.[21][22] האבחנה ניתנת בעיקר על ידי מבחנים סטנדרטיים, שאלונים סטנדרטיים ותצפיות שונות על הפרט המאובחן. האבחנה נעשית על ידי אנשי מקצוע שונים בהתאם למדינה, ובדרך כלל מבוצעת על ידי מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, מומחים ללמידה, פיזיותרפיסטים או מרפאים בתקשורת ובשפה. במדינות מסוימות מומלץ לעבור הערכה פסיכולוגית ונוירולוגיות מלאה במקרה שהתסמינים חמורים.[23][24]
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לחלק את שיטות הטיפול לשני סוגים עיקריים. הסוג הראשון הוא טיפול שמתייחס להיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה, והסוג השני הוא טיפול שמתייחס למכלול ההיבטים של הבעיה. מרבית המטפלים ניגשים לפתרון הבעיה בשתי הדרכים.
הטיפול יעיל יותר ככל שהוא ניתן מוקדם יותר, שכן המוח גמיש יותר ונתון לשינויים בגילאים מוקדמים. הטיפול מיושם על ידי מטפל מיומן, בשיתוף עם הורי הילד ועם המסגרת החינוכית שבה הילד לומד.
הטיפול שניתן על ידי מרפאים בעיסוק כולל לרוב פעילויות מהנות, על מנת שהילדים יאהבו את הטיפול ויצפו לו. מטרת הטיפול היא לעודד תגובות הולמות לתחושות שמקבל הילד מגופו. זהו תהליך הדרגתי שעם הזמן מיושם גם בסביבת המגורים של הילד, ובבית הספר או בגן. הטיפול המקובל יעיל ביותר ומאפשר לילדים עם ההפרעה לקחת חלק בפעילויות המאפיינות את גיל הילדות, כמו משחק עם חברים וסיטואציות יום-יומיות של אכילה, הלבשה ושינה. הטיפול שם את המשפחה ואת סביבתו הקרובה של הילד במרכז ומשתף גם אותם באופן פעיל.
לעיתים קרובות, ניתנת לאדם "דיאטה סנסורית". אין מדובר בתזונה מותאמת, אלא בפעילות טיפולית שמפעילה ומאתגרת את החושים (למשל קפיצה במקום או מחיצה של כדור שעשוי מסיליקון עם האצבעות). במקרה של ילד, המטפל יספק רעיונות למורים ולמשפחתו כך שהתוכנית תיושם לאורך היום במצבים שונים ותגייס את סביבת הילד.
בין סוגי הטיפול שמתייחסים למכלול ההיבטים קיימת שיטת העבודה הקוגניטיבית, שמנסה לעבוד דרך ההבנה של המודעות של הילד. קיימות גם שיטות פסיכולוגיות שמתייחסות להיבטים הרגשיים (אלו טובות אם כבר נגרם נזק רגשי ממצב מאוד קיצוני של רגישות יתר) וקיימות שיטות אלטרנטיביות עמוקות יותר שמטפלות במצב הפיזיולוגי והרגשי.[25]
יש הסוברים כי מאחר שניסיון לשנות את תגובת האדם לגירוי השלילי עלול להיות טראומטי,[26] עדיף לנסות להתמודד עם הבעיה בעזרת התאמת הסביבה לצורכי האדם, על מנת לאפשר דרכי עיבוד תחושתי בצורה של סטימולציה עצמית לא מזיקה.
הקשר להפרעות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרבית המקרים הפרעה בעיבוד התחושתי לא מופיעה לבדה, והיא מתקיימת לצד הפרעות אחרות. אנשים המאובחנים כבעלי לקות בעיבוד התחושתי יכולים להיות מאובחנים גם עם חרדה, עם הפרעות קשב וריכוז,[27] עם רגישות למזון, עם הפרעות התנהגות ועם הפרעות נוספות.
הספקטרום האוטיסטי והשונות בעיבוד התחושתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השונות בעיבוד התחושתי היא מאפיין נפוץ עם המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.[28][29][30][31] אף על פי שהתגובות לגירויים חושיים שכיחות יותר ובולטות בילדים ובבוגרים אוטיסטים, אין ראיות והוכחות מספיק טובות לכך שסימפטומים חושיים הם אלו המבדילים אוטיזם מהפרעות התפתחותיות אחרות.[32] אוטיסטים רבים מאופיינים עם רגישות לרעשים ולאורות, וכן עם רגישות גבוהה למגע.[33][34] השונות בעיבוד התחושתי נוטה להשתנות עם הגיל ותלויה במצב של הפרט. השונות בעיבוד התחושתי בספקטרום האוטיסטי מקנה גם חלק מהאיכויות הנוירולוגיות החיוביות של המאובחנים בספקטרום, למשל היכולת להבחין בריחות ובקולות שנוירוטיפיקלים אינם מבחינים בהם.
הפרעת קשב וההפרעה לעיבוד התחושתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרעה לעיבוד התחושתי הוא שם כולל למגוון של קשיים נוירולוגיים. אצל אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז חסרה היכולת לפרש ולהשתמש במידע שמגיע דרך החושים כדי לתפקד באופן תקין בחיי היומיום. לעומת זאת, אצל אנשים עם הפרעה לעיבוד התחושתי קיימת בעיה בעיבוד ובארגון של גירויים.[35]
קיימים מצבים שבהם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מאובחנים באופן מוטעה כבעלי הפרעה לעיבוד התחושתי.[27] לדוגמה, מצב שבו תלמיד שלא מצליח לחזור על הנאמר בכיתה (בשל שעמום או הסחת דעת) עשוי להתפרש כליקוי באינטגרציה חושית. התלמיד עשוי להיבדק על ידי מרפאה בעיסוק כדי לקבוע מדוע הוא מתקשה להתמקד ולהשתתף, ואולי גם יאובחן על ידי אודיולוג או פתולוג דיבור כבעל בעיות עיבוד שמיעתיות או בעיות בעיבוד שפה.[27] באופן דומה, ילד עלול להיות מאובחן בטעות כסובל מהפרעה בקשב וריכוז כתוצאה מאימפולסיביות מסוימת שנצפתה, כאשר למעשה אימפולסיביות זו קשורה לחיפוש חושי או לניסיון להימנע מהצפה חושית.[36][37]
ההפרעה לעיבוד התחושתי יכולה להתבטא במערכות השונות בגוף. אדם עם הפרעה חושית אודיטורית עשוי לשמוע רעשי רקע חזק יותר מקול של אדם המדבר איתו, ולהתקשות להתרכז בדבריו. אדם עם הפרעה חושית בחוש המגע יכול להתנועע בחוסר נוחות כשהוא נדרש לשבת וללמוד. חוויות המגע יכולות להסיח את דעתו והוא יתקשה להתמקד במטלות הלימודיות. בעלי הפרעות בתחום הוסטיבולרי או הפרופיוספטיבי עשויים להיראות תנועתיים ואף ליפול מהכיסא כשהם מתקשים לחוש היכן גופם ממוקם כשהם יושבים. לעיתים הם חשים צורך עז להניע את השרירים, כי אחרת יחושו שהשרירים יוצאים מהעור. מגוון ההתנהגויות שתוארו לעיל עלולות בקלות להתפרש אצל הרופאים או הפסיכולוגים המאבחנים כהפרעת קשב וריכוז.[38]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר בוכנר, הפרעה לעיבוד התחושתי, גיליון אקטואליה בחינוך מס' 122.
- הראלה סטוצקי-באר, ויסות חושי - איך מתמודדים עם הליקוי?, nrg-מעריב.
- ציפי כץ, חוויה אישית, אתר מאמרים, 05/09/2012.
- ד"ר ענבל שמיר, התפתחות תינוקות - ויסות תחושתי, אתר מאמרים, 31/01/2008.
- עירית חגי, פרק א' יוסי, ילד שלי מיוחד, על ילדים בעלי קשיים תחושתיים ומוטוריים, עמ' 16 – 24 (אורכב 30.12.2013 בארכיון Wayback Machine), אתר הגיל הרך 2005.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gianluca Serafini, Batya Engel-Yeger, Gustavo H. Vazquez, Maurizio Pompili, Mario Amore, Sensory Processing Disorders are Associated with Duration of Current Episode and Severity of Side Effects, Psychiatry Investigation 14, 2017-01, עמ' 51 doi: 10.4306/pi.2017.14.1.51
- ^ הפרעה בוויסות חושי, באתר yeladim.sheba.co.il
- ^ דנה זיידס ,האם לילד הפרעה בעיבוד החושי?, טיפת חלב ברשת, 22/10/2012
- ^ The sensory processing disorder answer book practical answers to the top 250 questions parents ask 9781402219337, dokumen.pub (באנגלית)
- ^ Ayres, A. Jean (1972). Sensory integration and learning disorders. Los Angeles: Western Psychological Services. ISBN 0-87424-303-3. OCLC 590960.
- ^ Ayres AJ (1972). "Types of sensory integrative dysfunction among disabled learners". Am J Occup Ther. 26 (1): 13–8. PMID 5008164.
- ^ Cosbey J, Johnston SS, Dunn ML (2010). "Sensory processing disorders and social participation". Am J Occup Ther. 64 (3): 462–73. doi:10.5014/ajot.2010.09076. PMID 20608277.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ "Sensory Processing Disorder Explained". SPD Foundation. אורכב מ-המקור ב-2010-05-17. נבדק ב-2013-12-28.
- ^ הפרעה בוויסות החושי, באתר www.schneider.org.il
- ^ Sensory Processing Disorder, HowStuffWorks, 2008-06-17 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Barry E. Stein, Terrence R. Stanford, Benjamin A. Rowland, The Neural Basis of Multisensory Integration in the Midbrain: Its Organization and Maturation, Hearing research 258, 2009-12, עמ' 4–15 doi: 10.1016/j.heares.2009.03.012
- ^ About SPD, sensoryhealth.org (באנגלית)
- ^ Auditory Processing Disorder (for Parents), kidshealth.org (ב־)
- ^ Davies PL, Gavin WJ (2007). "Validating the diagnosis of sensory processing disorders using EEG technology". Am J Occup Ther. 61 (2): 176–89. doi:10.5014/ajot.61.2.176. PMID 17436840.
- ^ שני פייקוב ,הפרעה בעיבוד החושי, מטפלת ומאבחנת בשיטת אלבאום
- ^ ציפי כץ ,הפרעה בוויסות החושי, המרכז לשיפור תפקודים
- ^ נגה וילנר- מרפאה בעיסוק ,ויסות חושי באוכלוסיית PDD הרצאה לצוות גן עליה] ויסות חושי
- ^ 1 2 Miller LJ, Anzalone ME, Lane SJ, Cermak SA, Osten ET (2007). "Concept evolution in sensory integration: a proposed nosology for diagnosis" (PDF). Am J Occup Ther. 61 (2): 135–40. doi:10.5014/ajot.61.2.135. PMID 17436834. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-10-24. נבדק ב-2013-12-28.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Bair WN, Kiemel T, Jeka JJ, Clark JE (2012). "Development of multisensory reweighting is impaired for quiet stance control in children with developmental coordination disorder (DCD)". PLoS ONE. 7 (7): e40932. doi:10.1371/journal.pone.0040932. PMC 3399799. PMID 22815872.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Understanding sensory integration dysfunction: A case study - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
- ^ Lucy Jane Miller. "Final Decision for DSM-V". Sensory Processing Disorder Foundation. אורכב מ-המקור ב-2013-10-04. נבדק ב-3 באוקטובר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ICD 10
- ^ Kinnealey, Moya; Miller, Lucy J (1993). Helen L Hopkins; Helen D Smith; Helen S Willard; Clare S Spackman (ed.). Sensory integration and learning disabilities (PDF). Willard and Spackman's occupational therapy (8 ed.). Philadelphia: Lippincott, cop. pp. 474–489. ISBN 9780397548774. OCLC 438843342. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-10-29. נבדק ב-2013-07-23.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: editors list (link) - ^ "Course information and booking". Sensory Integration Network. אורכב מ-המקור ב-2013-06-10. נבדק ב-23 ביולי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מיכל בן טובים,רגישות תחושתית אצל ילדים, מיכל בן טובים מרפאה בעיסוק
- ^ Henny Kupferstein, Evidence of increased PTSD symptoms in autistics exposed to applied behavior analysis, Advances in Autism 4, 2018-01-01, עמ' 19–29 doi: 10.1108/AIA-08-2017-0016
- ^ 1 2 3 Ghanizadeh A (ביוני 2011). "Sensory processing problems in children with ADHD, a systematic review". Psychiatry Investig. 8 (2): 89–94. doi:10.4306/pi.2011.8.2.89. PMC 3149116. PMID 21852983.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Russo N, Foxe JJ, Brandwein AB, Altschuler T, Gomes H, Molholm S (באוקטובר 2010). "Multisensory processing in children with autism: high-density electrical mapping of auditory-somatosensory integration". Autism Res. 3 (5): 253–67. doi:10.1002/aur.152. PMID 20730775.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Green SA, Ben-Sasson A (בדצמבר 2010). "Anxiety disorders and sensory over-responsivity in children with autism spectrum disorders: is there a causal relationship?". J Autism Dev Disord. 40 (12): 1495–504. doi:10.1007/s10803-010-1007-x. PMC 2980623. PMID 20383658.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Baron-Cohen S, Ashwin E, Ashwin C, Tavassoli T, Chakrabarti B (במאי 2009). "Talent in autism: hyper-systemizing, hyper-attention to detail and sensory hypersensitivity". Philosophical Transactions of the Royal Society B. 364 (1522): 1377–83. doi:10.1098/rstb.2008.0337. PMC 2677592. PMID 19528020.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Marco EJ, Hinkley LB, Hill SS, Nagarajan SS (במאי 2011). "Sensory processing in autism: a review of neurophysiologic findings". Pediatr. Res. 69 (5 Pt 2): 48R–54R. doi:10.1203/PDR.0b013e3182130c54. PMC 3086654. PMID 21289533.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Rogers SJ, Ozonoff S (2005). "Annotation: what do we know about sensory dysfunction in autism? A critical review of the empirical evidence". J Child Psychol Psychiatry. 46 (12): 1255–68. doi:10.1111/j.1469-7610.2005.01431.x. PMID 16313426.
- ^ Ben-Sasson A, Hen L, Fluss R, Cermak SA, Engel-Yeger B, Gal E (2008). "A meta-analysis of sensory modulation symptoms in individuals with autism spectrum disorders". J Autism Dev Disord. 39 (1): 1–11. doi:10.1007/s10803-008-0593-3. PMID 18512135.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Williams DL, Goldstein G, Minshew NJ (2006). "Neuropsychologic functioning in children with autism: further evidence for disordered complex information-processing". Child Neuropsychol. 12 (4–5): 279–98. doi:10.1080/09297040600681190. PMC 1803025. PMID 16911973.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ בעריכת: עדיה - מתרגמת ,קשיי ויסות ועיבוד חושי, המאמר המקורי מופיע באתר sensory-processing-disorder.com ותורגם באישור בעלי האתר.
- ^ Cheng, M.; Boggett-Carsjens, J. (במאי 2005). "Consider sensory processing disorders in the explosive child: case report and review". Can Child Adolesc Psychiatr Rev. 14 (2): 44–8. PMC 2542921. PMID 19030515.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Lane, SJ.; Reynolds, S.; Thacker, L. (מרץ 2010). "Sensory Over-Responsivity and ADHD: Differentiating Using Electrodermal Responses, Cortisol, and Anxiety". Front Integr Neuroscience. 4. doi:10.3389/fnint.2010.00008. PMC 2885866. PMID 20556242.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ ד"ר איריס קמיניץ, איך מתבלבלים פחות ומטפלים נכון פסיכולוגית חינוכית מומחית
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.