לדלג לתוכן

מיכיהו בן ימלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מִיכָיְהוּ בֶן-יִמְלָה (גם מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָא), על פי התנ"ך היה נביא לה' שפעל באמצע תקופת הבית הראשון במאה התשיעית לפנה"ס, בחצרו של אחאב מלך ישראל בשומרון.

משמעות שמו היא: "מיהו כמו יהו (ה')"? בדומה לשם מיכאל.

בסיפור המופיע במלכים א', כ"ב ובדברי הימים ב', י"ח, מיכיהו נקרא על ידי אחאב ועמיתו יהושפט מלך יהודה לנבא את התוצאות של מלחמה מתוכננת נגד ארם ברמות גלעד. אחאב שנא את מיכיהו "כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע", אולם יהושפט שכנע את אחאב להזמינו בכל זאת. ציפיית אחאב מתגשמת כאשר מיכיהו, בניגוד לשאר נביאיו ובתוכם צדקיהו בן כנענה, מנבא מוות לאחאב ומנוסה לצבא ישראל. מיכיהו משתמש בתיאור, נדיר במקרא, של ה' "יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ"[1]. בתגובה לדבריו מכה אותו צדקיהו על לחיו באומרו "אֵי זֶה עָבַר רוּחַ ה' מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ?". מיכיהו משיב לו שכאשר נבואתו תתגשם, גם אתה "תָּבֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵה". אחאב מצווה לאסור את מיכיהו עד שובו בשלום מהמלחמה; ואולם, נבואתו של מיכיהו מתגשמת: אחאב נפגע מחץ במהלך הקרב, ומת מאיבוד דם כעבור כמה שעות.

נבואתו של מיכיהו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמנבא מיכיהו לאחאב על נפילתו במלחמה משתמש בנבואה יוצאת דופן:

וַיֹּאמֶר: לָכֵן  שְׁמַע דְּבַר ה'

רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ

וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.

וַיֹּאמֶר ה': מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד?

וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה.

וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר: אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ

וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: בַּמָּה?

וַיֹּאמֶר: אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו

וַיֹּאמֶר: תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל, צֵא וַעֲשֵׂה כֵן.

וְעַתָּה, הִנֵּה נָתַן ה' רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה

    וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.

הפרשנים מתקשים לקבל את הנבואה כפשוטה בעיקר בגלל שאלת הבחירה, האם ה' קובע את גורלו של האדם, במקרה זה אחאב, ולא נותן לו בחירה? האם ה' שולח רוח שקר בפני נביאיו, אם כן מדוע הם נענשים על נבואת שקר? הרד"ק מסביר שהנבואה היא משל ולא תיאור אמיתי, והכוונה של מיכיהו היא לומר שה' היה עומד לדין על עניין אחאב. כל צבא השמים עומדים לפניו, חלקם מלמדים זכות על אחאב וחלקם חובה. בסופו של דבר, ה' קובע כי הוא חייב במוות בגלל חטאיו וחיפש דרך להענישו שיפול ברמות גלעד. שאלתו "מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב?" מעידה על כך שמצא אותו חייב מיתה, והוא חיפש דרך להענישו בה כך שיפול ביד אויביו במלחמה. כשהרוח אומרת "אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ... וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו", הכוונה היא שה' העיר את הרצון אצל נביאיו של אחאב לנבא את הצלחתו, כדי שאכן ייפול במלחמה וימות ואין כאן תיאור אמיתי של רוח היוצאת מפי ה'. אף אברבנאל הולך בדרכו של הרד"ק  ובזה גם מסביר את התיאור המוחשי של ה' בנבואה זו שזה תיאור חריג בנביאים עד כה לתאר את ה' יושב על כיסא ושרי מעלה לפניו[2].

פירוש הרד"ק עורר את ביקורתו של פרשן המקרא שמואל לאנייאדו בפירושו לנביאים ראשונים 'כלי יקר'.  לאחר הביאו את דברי רד"ק במלואם הוא כותב: "ושארי ליה מאריה (– ויסלח לו אדונו – ה') שאמר על מיכיהו שאמר דברי מליצה שלא היו בנבואה. כי חלילה וחס לנביא ה' שידבר דבר קטן מה שלא נאמר לו! ובפירוש הוא אומר לו: "שְׁמַע דְּבַר ה', רָאִיתִי" וכו',  משמע שכל דבריו אלה דברי ה' ממש, אלא ודאי כולם היו מפי ה' בנבואה".

יש שהבחינו בדמיון הבולט בין תיאורו של מיכיהו בנבואתו על המעמד השמימי שבו ה' יושב על כסאו ודן עם צבא השמים על עניינו של אחאב -"רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ...וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה" (יט–כ), ובין המסופר על המעמד הארצי שבו המלך אחאב והמלך יהושפט יושבים בשער שומרון ומולם 400 נביאי החצר - "יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן, וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם" (פסוק י), המשמעות של הדמיון בין שני מעמדים בא ללמד אותנו על האופן שבו מיכיהו השתמש בו כדי להוכיח את המלך אחאב ולהניא אותו מלצאת למלחמה. הוא הסביר לו שהחלטותיו המתקבלות לפי שיקול דעתו הם השתקפות של גורלו הנגזר עליו בשמיים, והדיון אם לצאת למלחמה שאחאב חושב שנתון לבחירתו אם לנצח הוא בעצם הדיון למעלה שבו רוצים לפתות אותו לצאת כדי שימות. הסבר זה מיטיב להסביר את התיאור המוחשי של ה' בנבואה זו הבא להמחיש לאחאב שהדיון של מלך ישראל למטה הוא הוא הדיון של ה' מלכו של עולם למעלה[3].

בספרים החיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו של מיכיהו בן ימלה מופיע בקצרה בספר עליית ישעיהו, בו נטען שבחיר-רע, השומרוני שהלשין על הנביא ישעיהו, הוא קרוב משפחה של צדקיהו בן כנענה[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חזיונות נבואיים נוספים של העולם העליון מופיעים בספר ישעיה פרק ו', ובחזון המרכבה של יחזקאל בפרק א בספרו.
  2. ^ על פי מאמרו של הרב אלחנן סמט בתוך אתר התנ"ךמלחמת רמות גלעד ומות אחאב בה (יא) | התנך. וראה שם הרחבה בעניין מתי מתפרשים דברי נבואה כפשוטם ומתי על דרך משל.
  3. ^ על פי מאמרו של הרב אלחנן סמט בתוך אתר התנ"ך: מלחמת רמות גלעד ומות אחאב בה (יב) | התנך. הפירוש מובא מחוקר המקרא יצחק אריה זליגמן.
  4. ^ M. A. Knibb, martyrdom and Ascension of Isaiah, Chapter 2, 12-16, The Old Testament Pseudepigrapha, Volume 2, page 143