לדלג לתוכן

מצרית קדומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצרית קדומה
מדינות מצרים העתיקה
אזורים צפון אפריקה
דוברים אגיפטולוגים
שפת אם נכחדה
כתב חרטומים
משפחה

אפרו-אסיאתיות

שפות מצריות
לאום אינה שפה רשמית של מדינה כלשהי
ארגון אין
מוסד אין
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המצרית הקדומה היא שפת אנשי מצרים העתיקה הנמנית עם משפחת השפות האפרו-אסיאתיות. שפה זו היא ניב מצרי שהתפתח מהמצרית הארכאית. השפה הייתה נפוצה במצרים בסביבות השנים 2600–2000 לפנה"ס בממלכה הקדומה ובתקופת הביניים הראשונה. הטקסט החשוב ביותר בניב זה, הוא כתבי הפירמידות. בנוסף, קירות הקברים של מעמד האצולה במצרים מכילים מידע אוטוביוגרפי רב על בעליהם במצרית קדומה. ככלל, המצרית הקדומה אינה שונה בצורה משמעותית מהמצרית התיכונה שהתפתחה ממנה.

כתיבת השפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצרית הקדומה נכתבה בכתב ההירוגליפי שממנו השתלשלו מאוחר יותר הכתב ההיראטי והדמוטי. לאחר כיבוש מצרים על ידי אלכסנדר הגדול במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס והתבססות בית תלמי, עברו השלטונות להשתמש לכתיבת חולין בכתב הקופטי (שבוסס על האלפבית היווני בצירוף כמה אותיות מן הכתב הדמוטי), אך הכתבים הקודמים המשיכו לשמש בכתבי הקודש.

בתלמוד המצרית מכונה "גיפטית" (כמו Egypt, מצרים) ומצוין שספרי קודש הכתובים בשפה זו, כמו אחרות, פסולים.

כתבי פירמידות מקברו של טתי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות ובנושא מצרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.