לדלג לתוכן

סויוז TM-17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סויוז TM-17
Союз TM-17
נתוני משימה
כן שיגור קוסמודרום בייקונור, כן שיגור 1
שיגור 1 ביולי 1993 14:32:58 UTC
נחיתה 14 בינואר 1994 08:18:20 UTC
משך המשימה 196 ימים, 17 שעות, 45 דקות 22 שניות
נתוני חללית
מסת החללית 7,150 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר סויוז U2 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 3070 הקפות
אפהליון 397 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 388 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 92.4 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
נטיית מסלול 51.65 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחנת עגינה תחנת החלל מיר
תאריך עגינה 3 ביולי 1993
תאריך עזיבה 14 בינואר 1994
צוות
אנשי צוות וסילי ציבלייב, אלכסנדר סרברוב, ז'אן פייר אניירה עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
סויוז TM-16
משימה הבאה
סויוז TM-18
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 22704 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 1993-043A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סויוז TM-17רוסית: Союз TM-17) הייתה חללית מסדרת סויוז, שהמריאה ב-1 ביולי 1993 מקוסמודרום בייקונור שנמצא בקזחסטן ומופעל על ידי רוסיה. המטרה הייתה לבצע עגינה בתחנת החלל מיר.

צוות גיבוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור המשימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סויוז TM-17" שוגרה ב-1 ביולי 1993 מקוסמודרום בייקונור. החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז-TM. השיגור בוצע מכן שיגור מס' 1 בעזרת משגר סויוז U.

עגינה לתחנת החלל מיר בוצע ב-3 ביולי למודול הבסיסי של תחנת החלל ועברה ללא בעיות. בתחנת החלל כבר פעלה משלחת מס' 13 בפיקוד גנאדי מנאקוב.

במשך שלוש שבועות התבצעו תוכניות ניסוי במסגרת פרויקט Altair[1] תוך שיתוף פעולה עם ז'אן פייר אניירה הצרפתי. התוכנית הוכנה בשיתוף פעולה בין המדינות. תוצאות המחקרים הועברו ישירות למרכז הבקרה הצרפתי תוך שימוש בלוויין תקשורת "לוץ'". המחקרים בוצעו בתחום הרפואה, ביולוגיה, אסטרופיזיקה ותורת החומרים. הציוד הנדרש הגיע לתחנת החלל מראש בחללית פרוגרס M-18. לאחר 20 ימים ז'אן פייר אניירה חזר לכדור הארץ בחללית סויוז TM-16 ביחד עם צוות המקורי של החללית.

ז'אן פייר אניירה ביחד עם חברי משלחת מס' 13 עזבו את תחנת החלל ב-21 ביולי בחללית סויוז TM-16.

וסילי ציבלייב ואלכסנדר סרברוב המשיכו בשהייה בתחנת החלל במסגרת משלחת מס' 13. חללית "סויוז TM-17" שימשה חללית חירום.

ב-10 בינואר 1994 לתחנת החלל התחברה חללית סויוז TM-18 החלה חפיפה עם חברי הצוות של משלחת מס' 15.

ב-14 בינואר 1994 בשעה 7:37 חללית "סויוז TM-17" התנתקה מתחנת החלל כאשר על סיפונה וסילי ציבלייב ואלכסנדר סרברוב. במהלך תמרון בקרבת תחנת החלל מיר לצורך בחינת מודול "קריסטל" ציבלייב דיווח על בעיות בשליטה על החללית. צוות שנותר בתחנת החלל נכנס לחללית סויוז TM-18. בשעה 7:47 סרברוב הודיע למרכז הבקרה שהתרחשה התנגשות עם תחנת החלל וקשר עם החללית נותק. הקשר חודש ב-8:02. ניתוח האירוע שבוצע בהמשך הראה שהייתה התנגשות באזור חיבור של מודול "קריסטל" למודול בסיסי של תחנת החלל. במהלך הנחיתה עצמה לא היו בעיות והיא התרחשה בשטח קזחסטן כמתוכנן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סויוז TM-17 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]