לדלג לתוכן

מ"ג שמות ל יח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · ל · יח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרׇחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתַעֲבֵיד כִּיּוֹרָא דִּנְחָשָׁא וּבְסִיסֵיהּ דִּנְחָשָׁא לְקִדּוּשׁ וְתִתֵּין יָתֵיהּ בֵּין מַשְׁכַּן זִמְנָא וּבֵין מַדְבְּחָא וְתִתֵּין תַּמָּן מַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתַעֲבֵיד כִּיּוֹרָא דִנְחָשָׁא וּבְסִיסֵיהּ דִּנְחָשָׁא לְקִדּוּשׁ וּתְסַדֵּר יָתֵיהּ בֵּין מַשְׁכַּן זִימְנָא וּבֵין מַדְבְּחָא וְתִתֵּן תַּמָּן מוֹי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כיור" - כמין דוד גדולה ולה דדים המריקים בפיהם מים

"וכנו" - כתרגומו ובסיסיה מושב מתוקן לכיור

"לרחצה" - מוסב על הכיור

"ובין המזבח" - מזבח העולה שכתוב בו שהוא לפני פתח משכן אהל מועד והיה הכיור משוך קמעא ועומד כנגד אויר שבין המזבח והמשכן ואינו מפסיק כלל בנתיים משום שנאמר (לקמן מ) ואת מזבח העולה שם פתח משכן אוהל מועד כלומר מזבח לפני אהל מועד ואין כיור לפני אהל מועד הא כיצד משוך קמעא כלפי הדרום כך שנויה בזבחים

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כִּיּוֹר – כְּמִין דּוּד גְּדוֹלָה, וְלָהּ דַּדִּים הַמְּרִיקִים בְּפִיהֶם מַיִם.
וְכַנּוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ, "וּבְסִיסֵיהּ", מוֹשָׁב מְתֻקָּן לַכִּיּוֹר.
לְרָחְצָה – מוּסָב עַל הַכִּיּוֹר.
וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ – מִזְבַּח הָעוֹלָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁהוּא לִפְנֵי פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. וְהָיָה הַכִּיּוֹר מָשׁוּךְ קִמְעָא וְעוֹמֵד כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמִּשְׁכָּן, וְאֵינוֹ מַפְסִיק כְּלָל בֵּנְתַיִם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד" (שמות מ,כט), כְּלוֹמַר: מִזְבֵּחַ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵין כִּיּוֹר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד; הָא כֵּיצַד? מָשׁוּךְ קִמְעָא כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם. כָּךְ שְׁנוּיָה בִּזְבָחִים (דף נ"ט ע"א).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ובין המזבח. כתב רש"י ז"ל הוא מזבח העולה שהוא לפני פתח אוהל מועד והיה הכיור משוך קמעא ועומד כנגד אויר שבין המזבח והמשכן ואינו מפסיק כלל בנתים משום שנאמר (שמות מ) ונתת את מזבח העולה לפני פתח משכן אהל מועד, מזבח לפני אהל מועד ואין הכיור לפני אהל מועד הא כיצד משוך קמעא כלפי דרום כך שנויה בזבחים, ע"כ. וכיור זה היה כמין דוד גדולה שיש בה י"ב דדין שיוצקין בהם מים כנגד י"ב כהנים העוסקים בתמיד שמקדשין כאחד, ואע"פ שהכהנים העוסקים בתמיד היו י"ג, וי"ג עבודות נשנו במשנה, אין השחיטה צריכה כהן לפי שכשרה בזר ואינה צריכה קדוש ידים ורגלים אפי' בכהן.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ועשית כיור" גם זה הכלי לא הוזכר למעלה עם שאר הכלים, כי לא היתה הכונה בו להשכין שכינה במקדש כענין הכונה באותם הכלים כמבואר למעלה, אבל היתה הכוונה להכין את הכהנים לעבודתם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כיור". כמין דוד ולה דדין המריקים מים, וביומא (דף כט) שהיו לה שני דדין, וכנו, מושב לתקון ה"כיור", שאם ישב על הארץ לא יוכלו לקדש מן הדד שבתחתיתו. ואופן צורת הכן

עיין זבחים (דף כ"ב תוד"ה ק"ו) ב' פירושים, ובמכונות שעשה שלמה היה גובה הכן חצי אמה כמ"ש בפי' מלכים, לרחצה, מוסב על הכיור לא גם על הכן שא"כ למה כפל נחשת ב"פ ויאמר כיור וכנו נחשת לרחצה ויוסב על שניהם, כן איתא בספרא (ויקרא סי' קי"ט) ומובא בזבחים (דף כ"ב), ובין המזבח, מזבח העולה והיה הכיור משוך קמעא ועומד כנגד האויר שבין המזבח והמשכן ואינו מפסיק ביניהם כמ"ש בזבחים (דף כ"ב) (רש"י), ועי' מ"ש בפי' הספרא (ויקרא סי' י"ד), ונתת שמה מים, שיתן שם מים בכל יום כי מי כיור נפסלים בלינה

כמ"ש בזבחים (דף כ"א):

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונתת שמה מים. נראה שאין חיוב לעשות הדבר על ידי משה אלא הוא הדין זה יכול לתת מים בכיור וכשם שאמר בתחלת הפסוק ועשית כיור וגו' שאין הכוונה שיעשה הוא:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ועשית כיור. סמך כיור לפ' שקלים לומר שהגשמים נעצרים בשביל פוסקי צדקה ואינן נותנין. לרחצה. ד' במסורה שכל כיור שאינו מחזיק כדי שירחצו ממנו ד' כהנים כאחד אינו כיור:

<< · מ"ג שמות · ל · יח · >>